דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / הדת בראי הקבלה / החיפושׂ הנצחי אחר הרוחניות

החיפושׂ הנצחי אחר הרוחניות

כל האנושות, מלבד מהמקובלים, עוסקת כביכול בהשׂגת הרוחניות, הבורא. אפילו החילוניים שאין להם כביכול שום יחס ומנהלים רק אורח חיים בהמי, אך בכל פעולה, אם נחקור אותה לעומק, נראה שהם מחפשׂים את הרוחניות. וכל אחד מחפשׂ אותה בדרכו שלו, דרך תרבות, מוזיקה, ספרות. אך לכל הדברים האלה הוא מתייחס כאל משהו אלוהי, משהו נעלה, גדול, נצחי. כך גם מתייחסים למדע.

החיפושׂ שלנו במדע, זה גם כן עבודת קודש לאלוקות. כי הרי בכל מקרה במדע אנחנו גם כן רוצים להשׂיג את הרוחניות, למצוא את מה שנסתר בטבע. ברמה של הרצונות הקטנים שלהם, כך המדענים גם מחפשׂים. למעשׂה המדענים אפילו אינם יודעים מה הם עושׂים אך כל האנושות, חוץ מהחיים הבהמיים שלה, מחפשׂת רק את הרוחניות. רק שהם אינם יודעים זאת, ומשוטטים כמו עדר פרות על הדשא.

בהתאם לדרגת העביות של הרצון שלהם נדמה להם שזהו החיפושׂ הנכון. אך עם גדילתו של האגואיזם מדור לדור, החיפושׂ יתקרב יותר ויותר אל חכמת הקבלה. וכשהאדם יגיע אל חכמת הקבלה, יתחילו הבעיות: "מה הטעם בחיי? בשביל מה אני חי? כל זה שטויות… דרושה לי רמה אחרת! אני רוצה להשׂיג את הבורא, לגלות אותו!". אך גם קודם הוא רצה לגלות? – קודם הוא חשב שיגלה את הרוחניות בזכות זה שיגלה חוק טבע חדש, יצור יצירות נפלאות באמנות או בספרות, יתפלל או יעשה מדיטציות. אך לאחר כל החיפושׂים האלה, האדם מגיע למצב שהוא פשוט חייב לגלות את הבורא בכל החושים החדשים שלו שמתגלים לו כעת. זוהי חכמת הקבלה.

אנשים כאלה לקח עימו אברהם. אך הכוונה לא לאדם שהלך לארץ כנען, אלא לרצון לקבל של כל האנושות, שממיינת את עצמה לפי השייכות ללימוד. בדיוק על זה מספרת התורה, על הרצון הגלובאלי הכלל-עולמי.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "חכמת הקבלה והפילוסופיה", 27.12.2010

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest