קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
איננו שואפים לאהבה וליחסים טובים בינינו, אבל יוצא שכל בעיה שאנחנו רוצים לפתור מובילה לכך. נניח, בעיה בבריאות – אנחנו הפסקנו להאמין לרופאים. מתפתחות יותר ויותר שיטות חדשות לטיפול אלטרנטיבי, והכול משום שבזכות האגו שלנו, הרפואה הפכה לעסק. הממשלה חייבת להשקיע ברפואה שליש מההכנסה הלאומית – נתח שווה לנתח שמושקע בביטחון.
זה הפך לעסק אמיתי, ואיבדנו בו אמון. אנחנו רואים שרושמים לנו תרופות שאנחנו לא צריכים, סתם כדי למכור לנו אותן, ועושים אינספור בדיקות וצילומים מיותרים. במקום ללכת לרופא אחד שירפא אותי – שולחים אותי מרופא אחד לשני, כדי שכולם יוכלו להרוויח.
זו דוגמה לאופן שבו מאבדים את האמון – האגו הרס את היחסים שלנו עם הרפואה. ואותו הדבר בכל מקום אחר: ביחסים בין האדם לממשלה, בין האדם לחוק, בין האנשים. כל הבעיה היא בכך שאני נתקל באנשים שאין להם שום עניין בי או שרוצים לרמות אותי, לקבל רווח מכך שאני אהיה בצרה. כך אני מרגיש.
אין אדם שמסתכל על השני עם כוונה טובה, אלא רק עם אינטרס מסחרי. האדם אינו רואה את האדם, אלא רק את הרווח שאותו הוא יכול לקבל ממנו. באופן כזה אנחנו מאבדים לא רק את טעם החיים, ערכים כלשהם ששווים יותר מכסף, אלא גם לא יכולים לסמוך אפילו על המשפחה. כמו שכתוב: "אויבי איש, אנשי ביתו" (מיכה ז, ו).
מגיע מצב, שבו אנחנו לא מסוגלים להתמודד לא עם הכלכלה ולא עם המערכת הפיננסית, לא עם התעשייה ולא עם שום דבר אחר. הרי בכל מקום אני מנסה להכניס רק חשבונות פרטיים, בלי שום התחשבות באחרים. זהו יחס שדורש מאיתנו מערכות רבות לצורך שמירה, הגנה, ביטחון, כדי שאחד לא ירמה את השני ולא ידחוף לו משהו מיותר או אפילו מסוכן, אם מזה הוא ירוויח.
עם בעיות כאלה אנחנו נתקלים בכל מקום – גם בתרבות ובחינוך. והבעיה הכי גדולה היא עם חינוך הילדים, כיוון שאין קשר בין ההורים למורים, בין ההורים לשאר החברה. אם קודם חשבנו שאם לא אנחנו, אז לפחות שילדינו ישיגו חיים טובים, אז היום אנחנו רואים התדרדרות יותר ויותר גדולה של הדורות. כל דור נולד אומלל יותר מהדור הקודם.
אני שומע איך אנשים אומרים: "בשביל מה ללדת ילדים, כדי לגזור עליהם ייסורים?" רע לי, אבל הם יחיו בעולם עוד יותר רע. ובכלל מדובר על כך שהעולם יפסיק להתקיים, כיוון שבזבזנו את כל משאבי הטבע או בגלל מלחמה גרעינית. אז למה ללדת ילד ולגזור עליו חיים כאלה? רק כדי לשחק איתו כל עוד הוא קטן? הרי זה לא כלבלב…
והאדם באמת מאמץ כלבלב. תביט ותראה שכמעט בכל דירה יש כלב. ומה רע בזה: אני אוהב אותו, הוא אוהב אותי, הוא נאמן, לא עושה שום בעיות. ועוד מוציא אותי בכל יום לטייל…
בגלל המחסור בקשר ביניהם, האנשים התחילו לשנות את היחסים בין הדורות: ההורים עם הילדים, הסבים והסבתות. בדרך כלל בעולם מתקיימים שלושה דורות בבת אחת, ואנחנו רואים, שאין שום קשר ביניהם.
וגם אין קשר למדינה. האדם בוחר בחופשיות איפה יותר קל לו לגור – שם או פה. אם הוא לא מפחד מהשפה השונה והתנאים השונים, אז הוא עובר ממדינה למדינה, מבלי להרגיש קשר לאף אחת מהן. ישנם אנשים שבכלל מטיילים בכל העולם, וכך מוצאים את עצמם מבלי לרצות להשתייך לאף מקום. אך בכל זאת, מתוך האדם קיימת הדרישה הזו לחום אנושי, לפינה משלו, לתחושה של בית, הרי כך הוא הטבע שלנו.
והעיקר, איננו מסוגלים לפתור את הבעיות הגלובליות, הארגוניות, כדי להתמודד עם המשבר הכללי. אי אפשר לפתור את המשבר הזה אחרת, מאשר על ידי יצירת קשר נכון בין בני האדם. הרי הוא קשור מאוד לאובדן האמון ולכך שהאנשים אינם רוצים להיות טובים אחד לשני.
משיחה מס' 6 על החיים החדשים 03.01.2012
ידיעות קודמות בנושא:
איך להמיס את החישוב הקר
הקופים יודעים לאהוב, והאדם לא?
הפסיכולוגיה של המשבר הכלכלי
האם נוכל לשמוע ממך פעם אחת גם עמדות מדיניות? מה דעתך על ארץ ישראל? על יישוב הארץ? מה דעתך על ההתנחלויות? האם אתה בעד או נגד
זה נורא נחמד ונורא פופוליסטי לדבר רק על דברים שנוגעים לכולם, וכולם מסכימים איתם פחות או יותר, אבל זה נורא מוזר שאתה פשוט לא מסוגל להביע שום עמדה שיכולה לגרום לאנשים להרים גבה, או לאחרים פשוט להתרחק ?
אני לא מבקש שתדבר פוליטיקה טהורה, אני מבקש למשל שתגיד אם אתה בעד ההתנחלויות? האם אתה חושב שזה חשוב לעם ישראל להיות בשטחים? האם אתה חושב שיש ליהודים זכות לגור בכל חלקי ארץ ישראל.
כמובן שהתגובה שלי תימחק
ככה זה
רב..
מעומקה דליבה….בהצלחה לך..בתוכינו…בכנס הבא עלינו לטובה…