קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כיצד לעבור מ"אני" ל"אנחנו"? מה הטעם בכך שהאדם מצדיק את השגחת הבורא רק במקרה שהוא שמח לא מהצלחתו אלא מהצלחת החבר?
תשובתי: הטעם הוא בכך, שתידבק לחבר ודרכו תתחיל להרגיש את המציאות. כיצד אני יכול לבדוק את המסירות שלי לחברים? לפי זה שאני שמח בשמחתם ומצטער בצערם, ומכניס לשם את עצמי רק כדי לעזור להם להגיע למצב טוב.
וכאן אני מתחיל לגלות כמה אני באמת רוצה את ההיפך: איזו אש של שנאה וקנאה מתגלה בי כלפיהם, עד כמה אני לא מסוגל לרצות משהו טוב עבורם, הרי בזה אני כביכול קורע מעצמי.
כאן יש לפניי עבודה גדולה כדי שהבדיקות האלה יביאו אותי למסקנות הנכונות – שאין לי כלום מלבד החברים שבהם אני חי!
אם לחבר ישנה איזו בעיה, אני עובד עימה כאילו זה מחסום העומד ביני לבין הבורא. אין שום הבדל. שם תהיה לי האפשרות לבטל את עצמי, את ה"אני" שלי, ומצד שני, להרגיש את עצמי גדול ביחס לחברים, כלומר לרצות לעשות הכול כדי שיהיה להם טוב, כמו אימא שדואגת לבנה.
מתוך שיעור לפי ספר שמעתי, 10.03.2013
ידיעות קודמות בנושא:
ההתקדמות של החבר חשובה יותר מהתקדמות עצמית
לא להזיק לחבר
עיוורון האגואיזם
