הזכות לעבודה, זה השכר הגדול ביותר

אנחנו נמצאים תחת השפעתם של שני כוחות מנוגדים, שחייבים להשיג עוצמת התנגדות מספקת שתאפשר לנו להיוולד בעולם חדש. לכן האדם נתקל בהרבה מאוד הפרעות שבאות מהבורא, בכך שמרגיש תרעומת וכעס.

אני רואה בהרבה תלמידים יחס כזה, שהם מחכים שהלידה הזאת תתרחש מעצמה. כאילו שהכול יקרה מעצמו בדרך טבעית, שיבוא הזמן ויכניסו את כולם לעולם הרוחני. אבל וודאי שזה לא יקרה לאף אחד, כי אין לו את הרצונות, הכלים הדרושים. העיקר, זה להכין את הכלים שלנו. ועל ידי מה נכין אותם אם לא על ידי התגברות על קושיות ובעיות קשות?

חלק מהאנשים כאילו "עושים לי טובה" שבאים לשיעור ומשתתפים בהפצה, ומצפים שמגיע להם איזה שכר. הם מתייחסים לעבודה הרוחנית כאל איזו חובה שעבורה אחר כך יבוא השכר, ורוצים להראות לי כמה הם עשו ובמה השתתפו. הם למעשה לא מבינים שהעבודה הזאת נחוצה להם עצמם כדי לייצב את הכלי הרוחני שלהם, את הנשמה שלהם, אלא חושבים, שבזה הם עושים לי טובה או לעוד מישהו.

ישנם תלמידים שחושבים שעל ידי עבודת ההפצה הם כאילו "משלמים" לי על השיעורים שאני מעביר. הם לא מבינים שללא בנייה של מעגלים חיצוניים, הם לא ירכשו את הכלי של הנשמה שלהם ונדמה להם שהם משתדלים בשבילי.

זה חוסר הבנה מוחלט שהאדם עושה זאת לעצמו, שהוא עוד צריך לשלם לבורא על כך שנתן לו הזדמנות להשקיע כוחות בפעולות הנכונות, כלומר לבנות את הכלי של הנשמה שלו. השכר, זה בכלל לא במה שהוא חושב, השכר שלנו הוא בכך שתהיה לנו אפשרות לעבוד, לתת יגיעה, ולא כדי לעבוד ואחר כך לקבל על זה שכר. זהו יחס מקולקל שדורש בירור.

מתוך שיעור על איגרת ח' של בעל הסולם, 19.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
כיצד אנחנו מקבלים את האור?
להביא את האור לכל הצרכנים שלו
התשלום יהיה על פי הדין