הזוהר – הנשק העצמתי ביותר

נאמר, שחל איסור ללמוד תורה ללא כוונה, כי בזה אינך מושך את המאור המחזיר למוטב, ואז מייד הופך "סם החיים"  ל-"סם המוות". זוהי נקודת הבחירה, הבחירה היחידה שלך בחיים. לכן, אם יש לנו עסק עם הנשק היחידי נגד הרע, האגואיזם, שהוא ספר הזוהר, אנחנו חייבים להשתדל להשתמש בו בצורה נכונה.

מובן, שאיננו יכולים ללחוץ על "הכפתור האדום" ולהביא את העולם לתוצאות מזיקות שאינן ניתנות לתיקון, אך קיימת אפשרות להיכנס למצב של ייסורים, כפי שזה כבר התרחש בעבר (ראה "הקדמה לספר הזוהר", סעיף ע'-ע"א). ולכן, לפני הקריאה בספר הזוהר, האדם חייב להכין לעצמו כל מיני "אמרות כנף" שמשאירות בו רושם, שבעזרתן הוא מתחיל להתעורר מדרגת הבהמה (הרצון לעצמו), אל דרגת האדם (ההשתוקקות לאיחוד, להשפעה ואהבה).

דרגת האדם היא הרצון להתחבר עם האחרים, הרי המערכת המתוקנת של הנשמות נקראת  "אדם". ברגע שהנשמה הזאת נשברת, מתפזרת להמון רסיסים, כל אחד מהם הופך אך ורק לחלק בהמי. דרגת האדם (ההידמות לבורא, אדם מהמילה "אדמה לבורא") מופיעה בנו כשהחלקים השבורים (הנשמות) מתחילים להתחבר וביניהם מופיע רצון יחיד.

יוצא, שהנשמות החיות אינן מתקיימות בתוכנו, אלא בקשר ביניהן. זה מכונה חיים "למעלה מהדעת", בקשר שביניהן, בהשפעה הדדית. חיבור של כל קשרי ההשפעה האלה – זהו הבורא המחבר אותנו בינינו. הכוח הזה המחבר אותנו, שמתעורר מרחוק, נקרא "האור המקיף".

כלומר, הבורא הוא כוח שבאמת מחבר אותנו בינינו, והאור המקיף הוא הגילוי שלו מרחוק. אין כאן דבר חוץ מהאור והרצון (הכלי). אנחנו נותנים להם המון שמות וכינויים, אך בסיכומו של דבר הם רק שניים.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 06.07.2010

רשומות קודמות בנושא:
זוהר למשתוקקים לאור
הכוח הנסתר של ספר הזוהר