האדם שמפסל את עצמו בעצמו

כל המציאות הזאת וכל הקשר שלנו עם הבורא מסודרים בצורה מאוד פשוטה. רק שאנחנו בינתיים לא סידרנו אותה לעצמנו, וכל העבודה שלנו היא לסדר את הדברים בצורה הנכונה.

כשאנחנו מביטים על כל מה שקורה איתנו, אנחנו מייחסים כל אירוע לסיבה אחרת, ומאשימים במה שקורה לנו את כוחות הטבע, או את כוחותיהם של בני האדם, החיות והצמחים.

אך כשאנחנו מתחילים לחפש תשובה לשאלה: מה המשמעות של החיים שלנו, כלומר מה סיבתם – אז אנחנו מחפשים את הסיבה האמיתית ואת המקור האחד והיחיד.

סיבה אמיתית יש רק אחת. לא יכולות להיות כמה סיבות אמיתיות. אחרת היה צורך להחליט איזו מהן חשובה יותר ואיזו פחות. הייתה יוצאת איזושהי מיתולוגיה יוונית עם הרבה כוחות ואלים שונים.

לכן, כשאנחנו מתחילים לעבוד על חיפוש הכוח העליון והסיבה לכל מה שקורה איתנו, אנחנו מחפשים את הכוח האחד. כך המקובלים ממליצים לנו לעשות מייד, כדי לא להתבלבל. בכל דבר צריך לראות את פעולתו של הכוח האחד, על אף שהוא מתגלה כמספר רב של כוחות. והעיקר, זה להבין שהוא אינו מתחלק לשני חלקים: לכוח "הטוב" והכוח "הרע" שמנוגדים זה לזה, אלא הוא כוח אחד.

והכוח האחד הזה פועל על הכול, עד כדי כך שגם אני עצמי אינני קיים! אני צריך לתאר לעצמי את ה"אני" שלי, שקיים בתוכי, בכל המקרים ובכל האופנים, כאותו הכוח אחד שעומד לפניי. וכך אני אבנה את ה"אני" שלי. ועד אז, ה"אני" כביכול לא קיים.

ככל שאני אתחיל לגלות לפניי את הכוח הזה של ההשפעה, האהבה, הסיבה האחת, ש"אין עוד מלבדו", במידה הזאת אני אעצב את עצמי.

האדם מורכב מ-613 רצונות, שבהם הוא מרגיש מצבים שונים, ובכל פעם הוא צריך לתאר לעצמו בצורה נכונה בכל מקרה ובכל רצון את ה"אין עוד מלבדו", הטוב והמיטיב. זה יעזור לו לקבוע את היחס הנכון לבורא ולהבין ש"יש דין ויש דיין".

אמנם מלכתחילה נבראנו עם הרבה רצונות וחשבונות ש"מסובבים" אותנו, אבל דווקא בזכות העבודה שלנו והניסיון שלנו לשייך את כל הרגשות והמחשבות לאותו הכוח האחד, אנחנו מפסלים ובונים את עצמנו וכך הופכים להיות "אדם".

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 28.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
החכם שלומד תורה לשמה
תנתץ את האלילים שבך
שדה כוח האהבה והטוב