האגו של האדם שעובד על עצמו

שאלה: איך לנצח את "קליפת כנען"?

תשובתי: "קליפת כנען", זה זלזול באמצעים להתקדמות הרוחנית. היא מתגלה לאחר שהאדם מחליט להיכנס לעבודה הרוחנית ולצאת מבבל, כלומר מהאגו הכללי. האגו הזה מתגלה בינתיים לאדם כאגו אישי שלו.

האגו מוגדר ככוח הדחייה מהחברים בקבוצה שמשתוקקת לאחדות וערבות. כאשר אנחנו מתחילים לעבוד על אחדות, אז הדחייה שמופיעה בתוכי כלפי כל חבר וחבר, נקראת האגו שלי. זה כבר האגו של האדם שעובד על עצמו.

אבל האגו הראשון שהתגלה בבבל זה אגו אישי, אינדיבידואלי, שבו אני מרגיש שאני חייב לצאת מתוכו. לא נוח לי, לא טוב. אני עוד לא בטוח שזה האגו, אלא פשוט רוצה לצאת מהשבירה, מהחיים השבורים, שבהם שום דבר לא מסתדר. אני מרגיש את עצמי מבולבל. מגדל בבל מסמל איזה שהם בירורים התחלתיים, כאשר אנחנו מבינים, שאם אנחנו נתחבר אז יהיה לנו טוב, כמו בחינוך האינטגרלי.

"קליפת כנען", זהו כוח אגואיסטי שמופיע באדם כזלזול בדרך הרוחנית, במורה, בקבוצה. רק עם הבורא הוא מוכן להתחבר, כי זו המטרה שלו. הוא רוצה להמשיך את הדרך באופן אינדיבידואלי, בעצמו, ואינו זקוק לקבוצה. ואפילו את המורה הוא רואה רק כמקור מידע.

כאן מרוכזת כל העבודה. הכול מתחיל מיוסף, שהוא הכי חשוב מכל השאר, כלומר התכונה שאוספת את כולם יחד לנקודה אחת. ודאי, שלא החברים ולא הקבוצה ולא המורה לא דורשים כבוד ולא זקוקים ליחס מיוחד. זה נדרש רק כדי לארגן אותנו בצורה נכונה להשגת הבורא, כמו פלוגת "קומנדו" צבאית שבנויה לפי העיקרון הזה, לפי הערכים האלו.

כל אחד צריך להבין, שכמה שהוא לא ישקר לעצמו, לא יכול להיות שגדלות הבורא והמטרה תהיינה עבורו יותר גדולות מהאמצעים, שזה המורה, הקבוצה והלימוד.

מתוך ההכנה לשיעור, 16.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הגדלות הצנועה של הרוחניות
נעביר את האור הלאה בשרשרת
ללא כבוד כלפי המורה והקבוצה, אין דבקות עם הבורא