קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה חכמת הקבלה אומרת על המצב הנוכחי?
תשובתי: אנחנו חיים בזמן מיוחד. העולם שלנו עומד על סף עלייה לדרגה חדשה: לדרגה הפנימית, הרוחנית, דרגת התפתחות האדם שבנו. חכמת הקבלה מסבירה שעד עכשיו התפתחנו באופן טבעי, ונכנענו לדחפיו של האגואיזם שלנו.
הוא חִייב אותנו לשנות את החברה, לשנות את החיים המשפחתיים, לפתח טכנולוגיות, לעצב מחדש מדינות ומבנים, להכניס שינויים בחינוך ובתרבות. תמיד פנינו לאן שמשכה אותנו הקריאה הפנימית הטבעית.
אולם היום הגענו לרוויה מסוימת. העולם כביכול מפסיק לספק לנו תענוגים. הוא כבר אינו מספק אותנו מבחינה כלכלית: אנחנו מרגישים איזה מין מחסום שמפריע לנו להמשיך בדרך. התיאוריה האמריקאית על חברה צרכנית עם גדילה אינסופית ביצוא וביבוא, עם פוטנציאל טכנולוגי ויצרני בלתי מוגבל, מיצתה את עצמה. יתר על כן, עברנו למגמה של ירידה, לנפילה, שהכלכלנים מודים שהיא תהיה ארוכה ולא ברור מתי היא תסתיים.
לפי חכמת הקבלה, אם נמשיך להישאר בהבנה הנוכחית, היא לא תסתיים בכלל. בשלב ההתפתחות הנוכחי מימשנו את האגואיזם שלנו, וכן מימשנו את הפוטנציאל של הטבע הסובב, ובכך גרמנו לו לזעזועים נוראיים. בסופו של דבר מצאנו את עצמנו על סף התרסקות בהתפתחות האנושית, בהתפתחות החברה והחינוך, ובאספקט האקולוגי.
במצב הזה אנחנו צריכים לתת לעצמנו דין וחשבון על מה שקרה איתנו. האם אנחנו ממשיכים לפעול באותו הכיוון ולפי אותה הרוח? הרי אנחנו למעשה הרסנו את עצמנו. כנראה שטעינו בכל התוכניות והמטרות שלנו. האם אנחנו רוצים עוד ועוד להגדיל את הצריכה, ובכך להרוס את הסביבה? האם אנחנו רוצים לשקוע בתוך הריצה ה"מכאנית" שלנו?
אנחנו בקושי מספיקים להשתמש במוצרים שייצרנו, וכבר זורקים אותם כדי לקנות חדשים. ואלה כל החיים שלנו. האם אנחנו רוצים למלא את כל הקיום שלנו בצעצועים מהסוג הזה ובעושר, כבוד ושליטה? האם משמעות החיים טמונה בכך שנחליף כל חודש את הטלפון ושאר המוצרים?
התהליך שאנחנו חווים היום מאלץ אותנו להפסיק את המרוץ הבלתי פוסק הזה, ומזמין אותנו לערוך חשבון נפש. ככל הנראה, בטבע הוטבעה תוכנית אחרת, ועלינו להבחין בה.
החכמה האוניברסלית, האיזון הכללי, ההומיאוסטזיס שאנחנו מגלים בטבע, נשאר מחוץ לאדם. האדם הוא אלמנט זר עבור הטבע, גידול סרטני שבולע את הסביבה שלו ואת עצמו.
אנחנו הורסים את החברה האנושית, מקלקלים את עצמנו ואת ילדינו, מעוותים הכול ולא משאירים לעצמנו אפשרות לקיום נכון. אם נביט על העולם "מהצד", בני האדם נראים כמו עיוורים שהולכים בדרך של חיסול עצמי. הם ממשיכים לנהל משחקי כוח, ממשיכים להרוס את עצמם, את הילדים, את החברה, את העתיד, ואינם קולטים את זה.
לכן מצאנו את עצמנו במשבר. למעשה, זהו לא משבר. הייתי אומר שזוהי הצלה. היום, כשמתרסקות כל המערכות שיצרנו, אנחנו מקבלים סימן מובהק וברור, שמביא אותנו לנקודת האמת. סוף כל סוף אנחנו יכולים להבין שאין לנו ברירה אחרת, חוץ משינוי דרסטי ביחסנו לחיים.
במקום להמשיך בהידרדרות ובהרס העצמי, כל האנשים, כל החוגים והארגונים שכבר מבינים מה קורה, צריכים לעצב יחד גישה חדשה כלפי העולם והטבע, כדי שנוכל לעלות על דרך חדשה.
ידיעות קודמות בנושא:
משהו גדול יותר מצעצועים
האגואיזם הגיע לקצה
עידן השובע
