דור שונה

שאלה: האם לא מוקדם מדי הנוער נמשך למדע ולעבודה? האם אנחנו לא מונעים מהם את הנעורים, הילדות, הצעירות?

תשובתי: אני כבר סבא. הבן שלי עוסק בהוצאה לאור, הבת הגדולה היא דוקטור לביולוגיה, הבת הצעירה סיימה פקולטה לפילוסופיה ועובדת בתוך המערכת שלנו.

אני לא רואה אצל ילדים בדורנו ילדות מאושרת במיוחד. הם נמצאים תחת לחץ אדיר: מצד ההורים, להורים אין זמן, אין סבלנות. מצד בית הספר – הציונים, המבחנים (לפי דעתנו כל זה בכלל לא נכון), בכיתה – המאבק על השליטה, על השפעה. אנחנו יודעים מה קורה בבתי הספר בין הילדים. פשוט רחמנות עליהם.

ילדות מאושרת בטוח אין להם. הם אינם יודעים מהי ילדות מאושרת. יכול להיות שנדמה לנו שיש להם ילדות מאושרת, אך איני רואה בה שום אושר.

אנחנו עובדים יחד עם פסיכולוג, מומחה רציני, שיחד עימו כתבנו ספר. הוא יכול לספר באיזה מצב נמצאים היום הילדים, ואילו בעיות ממלאות את ילדותם המאושרת לכאורה.

כאשר אתם מארגנים עבור הילדים קבוצה של בני גילם, בהתאם לשיטת החינוך האינטגרלי, שבה נוצרת אווירה נוחה, הם לא מפחדים מכלום. הם מבלים את זמנם בדיונים בעזרתו של "האח הגדול" – קבוצה שבוגרת מהם בשנה. הם נמצאים באווירה נעימה ואוהדת. זאת ילדות מאושרת. אין שם השתלטות בכוח. להיפך, הכול נעשה באמצעות דיון, הכול פתוח, הכול פשוט – לילדים שם מאוד קל.

הם גדלים יחד עימנו. יש לי קבוצה של 300 אנשים. אלה הם אנשים מבוגרים, עובדים, בעלי משפחות. כבר במשך שנים רבות אנחנו מארגנים שיעורים וסדנאות לילדיהם, ואנחנו רואים מה קורה להם. זהו דור שונה בהחלט.

כעת פונים אלינו המון בתי ספר שמעוניינים לעבור למערכת הלימוד האינטגרלית. הם רוצים לאמץ את השיטה הזאת ולהתאימה באמת לאווירה של בית הספר. אך אין לנו שום קשר למדינה. אנחנו ארגון בינלאומי ומנותקים לגמרי מהממשלה, לכן איננו יכולים לפנות אליה, קל וחומר למשרד החינוך. אנחנו מתקדמים רק בדרך זאת.

השיטה האינטגרלית מבריאה את האווירה בבית הספר: אף אחד לא מכה ילד אחר, לא מלמד אותו לקלל, אין תחרות מי יותר חזק, מי יותר ערמומי וכולי. במקום הראשון מתייצבים ערכים שונים לחלוטין. את כל זה אנחנו רואים מתוך הניסיון.

מתוך ההרצאה באוניברסיטת שאוליי, 22.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לשנות את עצמנו
תחליף ללימוד המיושן
הפיתרון: לבנות מחדש את בתי הספר