קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך שיעור מס' 1 במרכז "קבלה לעם" – מוסקבה, 14.01.2011
שאלה: אם היינו יודעים בוודאות באיזה מקום בסקאלה של דומם, צומח, חי ומדבר אנחנו נמצאים, האם זה היה עוזר לנו בהתקדמות הרוחנית? במה תלוי המשך ההתקדמות שלנו? בעזרת אילו מכשירים היינו יכולים לקבוע את המיקום שלנו? ובאיזו צורה לשנות את עצמנו?
תשובתי: כל זה נקבע באותו הרגע שהאדם מגיע לקבוצה. ורק ביחס לסביבה הוא יכול להתחיל להעריך את עצמו: עד כמה הוא מכוון כלפי החברים שלו, כלפי רצון ההשפעה הכללי המשותף, להרגיש את כולם כרצון אחד. הרצון הכללי המשותף הזה זו הוא הנשמה שנבראה. ואם הוא יהיה מושׂג כאחד שלם, אז נרגיש בו את תכונת ההשפעה, את הבורא.
דווקא עבור האפשרות של המדידה, ההשׂגה, הניהול של המצב שלנו, הנשמה הכללית, הנברא הכללי, הרצון הכללי המשותף, היה מחולק לכמות אין סופית של חלקים כדי שלכל חלקיק של רצון, לכל אדם, תהיה האפשרות לתאר לעצמו את החלקים האחרים כמחוברים, בהתאם לכיוון וההשתוקקות שלו לקראת המצב הזה.
ואם האדם הזה, החלקיק האחד הזה, יתחיל לעבוד בכזו צורה כדי להתאחד עם כל החלקיקים האחרים, כך שרואה אותם מושלמים בכך שמקבל מהם כיוון והשתוקקות נכונה קדימה, טעינה, חשיבות וערכיות של ההתפתחות הרוחנית, אז אצל האדם מתעוררות אפשרויות מדויקות לחלוטין למדידת מצבו ולקבלת עזרה מבחוץ.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לספר הזוהר", 14.01.2011
ידיעות קודמות בנושא:
מי יקרא אדם?
החופש – רק באהבה!
נדאג שהאדם הזה יחיה!
לנו ניתנה עבודה להתעלות מעל המחסום הפסיכולוגי. אם רוצים ואם לא רוצים, הבורא ברא נברא אחד,נשמה אחת, והיא אנחנו! וכולנו צריכים להודות שיש מיליוני תלמידים (חלקים שלנו),שבאים להתאחד,להיתקן, להגיע לשורש, למטרת הבריאה.
באהבה לכולם כולל כולם…!