גלות – מעשה ידי הבורא

זוהר: פרשת שמות, סעיף נ"ט: ומעולם לא עזב הקב"ה את ישראל בגלות, מטרם שבא לשכון שכינתו עימהם. כל שכן ביעקב, שהיה יורד בגלות, שהקב"ה ושכינתו וקדושים עליונים והמרכבות ירדו כולם עם יעקב… שכן דרך הקב"ה בכל הגלויות.

מה הכוונה, שהשכינה יורדת עם ישראל לגלות? אנו חושבים, שישנו דבר שהבורא אינו שותף בו, אולם כיצד הדבר ייתכן? הרי ישנו רק כוח אחד הפועל בכל הבריאה, הפועל בנו, הבורא, האור.

גלות היא מצב מיוחד שבנברא, האור בכוונה פועל עליו בכדי להורידו למטה, להרחיקו ממנו, לעורר בו רצון אליו. הגלות היא צורת פעולתו של האור בהופכיות שלו, באחוריים של הבורא. היא באה לידי ביטוי בצורה מדודה ומדויקת, בכל הדרגות, כנגד כל רצון וכל נשמה בכל ההתקשרויות והקשרים שביניהם.

האור מודד באופן מדויק ביותר את כל מצבי הגלות, את כל הבעיות, את כל הצרות אשר יתגלו ברצון ליהנות. כמו שנאמר: "כי אני הכבדתי את לב פרעה", כי הרי "אין עוד מלבדו". מובן מאליו, שהבורא נמצא יחד עם העם בגלות, הוא כל הזמן פועל ומשפיע, מחזיק ותומך בו, שכן הוא בעצמו יוצר את הגלות הזו באחוריים שלו, בצידו הנסתר. כמו שנאמר על ידי דוד המלך: "אחור וקדם צרתני".(אחור וקדם – באור ובחושך)

כאשר כבר אין יותר צורך לאור לפעול ולהשפיע באחוריים שלו, כלומר על ידי החושך, והרצון כבר משתוקק לצד הפנים של האור (להשפעה), הבורא מוציא את הכלי מהגלות לגאולה. האור הוא הכוח היחיד שפועל בפנים או באחוריים שלו, לכן הגלות היא דרכו של הבורא להכין אותנו לגאולה.

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 12.04.2010

רשומות קודמות בנושא:
למה למהר לצאת ממצרים?
גיהינום וגן עדן אמיתיים
הזדמנות נדירה לזרז את הזמנים