ברית נצחית

laitman_2010-03-10_5477-70.jpg

ישנו כזה מושג כמו "כריתת ברית", כאשר הצדדים חותמים התחייבות על יחסים טובים בעתיד. אם היחסים יתקלקלו, יצוצו בעיות ביחסים ואי הבנות ומריבות, השנאה תתלקח, במקום ההבנה יגיע חוסר הבנה. אך גם אם אני אקלע למצב, כאשר ידמה לי באופן מוחשי שהצד השני הפך לאויבי, אני בכל מקרה אתייחס אליו בהתאם להסכם שבעבר חתמתי איתו – כמו אל חבר. מזה מורכב כוח הברית.

מתי ניתן לכרות כזאת ברית? – אם אנחנו קרובים והתכונות שלנו זהות, אנחנו כורתים ברית. אין לנו בה צורך לעת עתה, הרי שוררת בינינו הבנה, אפילו אהבה! אך אנחנו חותמים על ההסכם הזה למקרה של התנגדות, שנאה, אז אני מתחייב להחזיק את עצמי בכוח באותם היחסים.

_o__kitvey-rb-1984-11-inyan-zchut_2010-06-03___pic04-2.jpg

כלומר, אני עלול "ליפול", לראות אותך ואת עצמי כשונאים זה את זה, אך בכל מקרה אני מחוייב להתייחס אליך כמקודם. אני יודע שהכול תלוי בי, וכל המציאות שמחוץ לי היא אחידה ומושלמת. מכאן גם נובעת הבנת הברית עצמה. אני מתבסס על כך שכל השינויים מתרחשים רק בתוכי: גם הטובים וגם הרעים. הכול תלוי בנקודת המבט שלי על הדברים: "כל הפוסל במומו פוסל".

לכן כאשר אני חותם על כזאת ברית, אני מציב ומכוון את עצמי לכך שהעולם טוב ומושלם, וכל השינויים מתרחשים רק בתוכי. על בסיס כזה נכרתת ברית רוחנית, והיא קיימת לנצח! כזאת ברית כרתו אבותינו (המקובלים בעבר), בכך שתיקנו את חלקם בנשמה הכללית, וזה נקרא "זכות אבות". ובזכות הזאת אנחנו יכולים להשתמש, אם נצטרף אליהם ונחזור למצב של אותה הברית שקיימת ביניהם.

מתוך שיעור על מאמר רב"ש, 03.06.2010

רשומות קודמות בנושא:
כיצד לרשת "זכות אבות"
מה נותנת לנו אהבת הזולת?
כיצד לקבל כוחות שאינם נמצאים בי?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest