קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: באחד השיעורים נאמר שחברים שלי לקבוצה נשלחו אלי ע"י הבורא, ואם אני אוהב את החבר, אז הבורא יאהב אותי. זה ברור לגבי קבוצת מקובלים, שמתקדמת לרוחניות. אבל בחיים סובבות אותי גם קבוצות אחרות כגון משפחה, שכנים, עמיתים לעבודה וכו'.
האם הקבוצות הללו הן אקראיות או שאני צריך להתייחס גם אליהן כאל אחיי הרוחניים ?
תשובה: שם אתה צריך להיות כמו כולם, לתפקד כמו אדם רגיל, להסתיר את החיפוש הרוחני וההתקדמות שלך. אחרת הם יראו אותך כחייזר, שונה, הרי בך מתעוררות מחשבות, החלטות, תכונות המנוגדות לאגו, שלא דומות לשלהם. זה יגרום לדחייה ממך. לכן תסתיר את עצמך!
שאלה: לא ברור לי המשפט "יש להקטין את עצמך בפני הקבוצה (ולא בפני זרים) כדי להרגיש בבירור שאתה שפל יותר מכל האנשים בעולם".
תשובה: כל הבירורים הרוחניים שלנו הם בעולם הרוחני .
שאלה: האם ניתן להגיד, שההתפתחות הרוחנית היא למעשה הניסיון להרגיש בכל פעם מהי תכונת ההשפעה דרך הקשר עם הקבוצה?
תשובה: בהחלט נכון. יש רק נברא אחד- הנשמה הכללית. באותה מידה שאני מרגיש אותה, אני מרגיש את הכוח שברא אותה ומחייה אותה – הבורא. אבל בכל פעולה יש לקבוע מההתחלה את המטרה, והמטרה של כל הפעולות, הלא הכרתיות או ההכרתיות לפי טבען, היא אחת בלבד- לגלות את הבורא בתוכנו.
שאלה: בעל הסולם אומר, שהבחירה היחידה שלנו היא לבחור סביבה נכונה שתשפיע עלינו. מה קורה אחרי שבחרתי את הסביבה שבה אני לומד, מה אני צריך לעשות אחרי זה? איפה הבחירה החופשית היומיומית שלי?
תשובה: אתה חושב שעשית בחירה כאשר הגעת לקבוצה, אבל זה לא נכון. לקבוצה הביא אותך הבורא, (הקדמה לתע"ס אות ג' – ד') עכשיו הבחירה היא ביגיעה יומיומית להתכלל בקבוצה.
