קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
"וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים." (תורה, ויקרא, צו, ו,ה)
למעשה, לא היה צורך בעצים כדי לשמור על האש, משום האש השמימי תמיד היה על המזבח. בבית המקדש הראשון קווי מתאר שלו היו דומים לאריה, בבית המקדש השני – לכלב. (מתוך ספרו של מ. ויסמן, "המדרש מספר", פרק צו" בשפה הרוסית).
האש הרוחנית אינה זקוקה לחומר בערה, משום שהיא בוערת לבד ושום דבר לא משפיע עליה: לא הגשם, ולא הרוח.
האריה מסמל טהרה שלמה של כל עשר הספירות, והכלב – רק טהרה חלקית של שלושת הספירות העליונות – גלגלתא ועיניים.
העניין הוא, שכאשר אנחנו לא משתמשים באח"פ, הוא נשאר בחוץ ונקרא "כלבים עזים" אשר נובחים ולא נותנים לנו לעבוד בצורה נכונה. אבל יחד עם זאת, הם מעוררים אותנו כדי שנתחיל לעשות משהו.
ללא השפעה שלילית אין שום דבר חיובי. לכן, העובדה שבזמן בית המקדש השני היה אפשר להשתמש לטהרה לא בכל הרצונות אלא רק בחלק הקל שבהם, תרמה לכך שהאנשים שאפו לדרגת בית המקדש הראשון.
אבל משום שקיימת תוכנית התפתחות כללית שלפיה שני בתי המקדש היו צריכים להיחרב, הם לא הצליחו בשום דבר ולא היו יכולים להצליח. וכתוצאה מכך, כיום אנחנו עומדים בפני תחילת הבנייה של בית המקדש השלישי.
בית המקדש השלישי – זה התיקון של כל האנושות, כאשר היא תעלה למזבח את כל האגו שלה, תשרוף אותו ותתחבר סביב ארון הברית.
בחיבור הזה קיימים מעגלים שונים: המעגל הפנימי ביותר – זה כוהנים, יותר חיצוני – לויים, אחר כך – עם ישראל, ואחריהם – אומות העולם. אבל כל זה נקבע לא לפי המוצא, אלא לפי השאיפה של האדם למרכז החיבור אחרי השבירה הסופית והתערבבות של הנשמה הכללית. מי שהשאיפה שלו לחיבור חזקה ביותר נקרא "כוהן", מי שפחות – "לוי", וכן הלאה.
מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 06.12.2013
ידיעות קודמות בנושא:
בית מקדש שנבנה בלב
המשכן, דגם קטן של העולם המתוקן
קורבנות שמקרבים אותנו לבורא
