קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
"העשן מהאש שהוצתה על ידי הכוהנים עלה למזבח בצורה של עמוד אנכי, ושום הרוח לא הייתה יכולה לנענע אותו." (מתוך ספרו של מ. ויסמן, "המדרש מספר", פרק "צו", בשפה הרוסית).
עליית העשן, זו עלייתן של תקוות האדם לבורא. העשן מתייחס למונח הרוחני "עולם, שנה, נפש". האדם מאחד בתוכו את כל הפעולות ועושה תיקון שלם של הרצון הגס והנבזי ביותר שכולל בתוכו את כל הרצונות שנמצאים מעליו.
אז מהפעולות הללו עולה עשן שמאחד בתוכו עולם, שנה ונפש האדם.
על ידי הפעולה הזאת מתבררים הרצונות האגואיסטיים המוסתרים והערמומיים ביותר שהאדם קודם הסתיר בתת-מודע ולא תיקן, ועכשיו מוציא אותם לתיקון. הבירור מתבצע על פי התוצאות של השריפה שלהם, לפי העשן.
אם העשן עולה בצורה אנכית – זה אומר שהבירורים נעשו מכל הלב, והכוונות של האדם מכוונות להשפעה בצורה ברורה. אם לא, זה אומר שאנחנו עוד לא כנים בבירורים של הרצונות האגואיסטיים שלנו ונמצאים תחת השפעות חיצוניות כלשהן. דווקא באותה המידה שהבירורים לא הושלמו, מיד מתחילות השפעות חיצוניות.
אסור לקשר את התיאורים של המדורה עם העולם שלנו ולדמיין את התמונות הגשמיות. כאשר אנחנו נכנסים לתוך סיפור התורה, צריך להעביר בצורה נכונה את התיאור הגשמי לרגש פנימי.
רק אז אפשר להתכלל בתוך הסיפור ולהתחיל להזדהות עם מה שקורה, להרגיש את עצמינו גם כאובייקט שמבצע את הפעולות הללו, וגם כאובייקט שעליו מבצעים את הפעולות הללו.
דווקא אז מתחיל האדם להבין שכל התורה היא בתוכו, והוא מבצע אותה כדי להתאחד עם הפעולות שמתוארות בה. בעזרת התורה הוא מפרמט את עצמו מחדש.
כלומר, האדם שעושה פעולה רוחנית – האדם הוא שמממש את ההוראה להפוך את האגו שלו למצב של השפעה ואהבה.
והכוח הפנימי שנקרא "תורה" עוזר לו לבצע את הפעולה על עצמו, ואז הוא הופך להיות דומה לה. היא נכנסת לתוכו, מתחילה לשנות בו את כל הרצונות והכוונות שלו, וכתוצאה הוא בעצמו הופך להיות דומה לתורה.
מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 06.12.2013
ידיעות קודמות בנושא:
דשן של הרצונות שלנו
על מה מספרת התורה
והיה המזבח קדש קדשים
