ביחד ולחוד

שאלה: נערים מתבגרים בני 15 צריכים פעם בשבוע להתאסף לסדנאות של איחוד אינטגרלי. האם הסדנאות האלה נערכות במשותף לנערים ולנערות, או לחוד?

תשובתי: צריך לגשת לשאלה הזאת בצורה מאוד רגישה ועדינה. ישנן שעות שרצוי שהנערים והנערות ילמדו לחוד. זה מסייע להעמקה שלהם בחומר ללא שום מחשבות בעייתיות, הפרעות ופלרטוטים נוספים, שמאוד מסיחים את הדעת בכל גיל.

ולאחר הלימוד והבנת החומר בנפרד, אפשר לערוך עבורם אירועים או משחקים משותפים. זה מעודד, כי בכל זאת אצל הנוער מתחיל להופיע האדרנלין. וזה טוב שהם מתאספים יחד. החומר הנלמד הופך להיות יותר חי, הם מתקשרים דרכו, יש להם עם מי לתקשר ולשוחח. אני סבור, שזה עוזר לקליטה יותר גדולה של החומר.

חוץ מזה, פעם או פעמיים בשבוע צריכים לערוך סדנאות לחיזוק האיחוד בתוך הקבוצות הנשיות והגבריות.

אבל כאן הם חייבים להיות מבודדים לגמרי זה מזה, כי הם עובדים רק על התאמה, על השלמה זה את זה, על להרגיש כמה שיותר קרוב זה את זה, אבל בעיקר, כדי להרגיש את האיחוד של הקבוצה, שיצטייר וייוולד ביניהם כתוצאה מההשתוקקות ההדדית שלהם למרכז הכובד המשותף, למרכז הקבוצה.

והמרכז המשותף הזה מחזיק אותם. הוא יהיה דבר יקר עבורם. הם כל הזמן ידאגו לו, מפני שממנו הם ניזונים בהרגשת ביטחון, בתמיכה ובחום.

במה שנוגע לסדנאות משותפות של הנערים והנערות יחד, עדיין חסרה לנו עבודה מעשית מדויקת, חסרות שעות עבודה שמאמתות את הצורך בעריכתן. נדמה לי, שזה מספיק שהנערים והנערות נפגשים במועדון, נוסעים לסיורים משותפים, למסעות וטיולים משותפים.

האם צריך להושיב אותם במעגל ולכוון אותם לזה שיתחילו להתחבר, מבלי לשים לב לחיצוניות ולמין, זו בעיה גדולה מאוד, במיוחד בגיל הזה. כמה שלא יהיה ביניהם חיבור אידיאלי, זה בכל זאת מאבק. האפשרות הזאת עדיין לא נלמדה בצורה מספקת על ידינו, מפני שאנחנו מתבססים רק על המציאות ובאופן כזה מתקדמים קדימה.

מתוך שיחה מס' 42 על חינוך אינטגרלי, 04.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
ביחד או לחוד?
מדריך – מזכיר
האינטגרליות מיישרת את חילוקי הדעות