קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
דעתו של א. איידין (Ayhan Aydin) פרופסור, דוקטור לחינוך, טורקיה: עם לידתה של האנושות, היא חיה בתקווה לחיים חברתיים טובים יותר. אם ישנם רגשות אציליים, למה אנחנו לא יכולים למגר את הקנאה והאלימות?
רעיונותיו של לייבניץ הם אופטימיים, ושל שופנהאואר – פסימיים.
על פי לייבניץ, כל אדם הוא ייחודי, החיים הם מתנה גדולה, העולם שלנו הוא הטוב ביותר, הוא ההשתקפות של האהבה והסובלנות לאדם מצד הבורא. הבסיס של הדת והאתיקה – הוא השכל והאהבה. מי שחפץ בטוב, מכפיל אהבה, וכן הלאה…
על פי שופנהאואר, העולם שלנו הוא הגרוע ביותר, החיים הם עונש ורמאות, הכלב הוא החבר היחיד של האדם, לא יכול להיות בורא של עולם כל כך רע.
התייחסותי: להלן הפנטזיות האידיאליסטיות של המדען על אנשים ומעשים טובים… הבעיה של האנושות היא בכך, שהאנושות לא יכולה לקבוע סופית שהעולם שלנו הוא העולם של שופנהאואר, שנוצר מחומר אגואיסטי על פי חוקים אגואיסטיים.
לו היינו מסתכלים לאמת בעיניים, בכך היינו פוטרים את מחצית הבעיה! הרי, אם הטבע שלנו הוא כזה, אז לא משנה מה נעשה, אנחנו רק נחמיר את הקיום שלנו. ולכן, עדיף לא לעשות שום דבר חוץ ממה שנחוץ לקיום הגופני, מפני שכל דבר מעבר לכך גורם להכפלה של רוע.
החלק השני של הבעיה קל לפתרון: כל הטבע סביבנו (הדומם, הצומח, החי) מורכב משני כוחות מנוגדים (פלוס ומינוס). אבל ברמה של ה"אדם" מתגלה רק הכוח השלילי. הכוח החיובי של ההשפעה והאהבה שנראה כך לעינינו הוא כוח שלילי אגואיסטי מוסווה. כל דבר שאדם עושה, הוא עושה אותו רק לטובתו.
האם אנחנו יכולים למשוך את הכוח החיובי של אהבה והשפעה שהפוך מהאגו שלנו, כדי שהכוח הזה יאזן אותו? – זה מה שעושה שיטת החינוך האינטגרלי!
ידיעות קודמות בנושא:
האנטומיה של האגואיזם
הבעיה העיקרית של האנושות: לכולם חסר אושר
פסיכולוגים: מדוע האנשים אומללים
