באר מים חיים

שאלה: מדוע הרבה יותר קל להתעלות מעל לדחייה ההדדית דווקא בכנסים הגדולים?

תשובתי: א. בכנסים האדם אינו נמצא בקבוצה שלו, אלא מתמוסס באוקיינוס של בני אדם שהוא לא היה איתם בקשר צמוד ולכן לא גילה את הרע שלו איתם. ב. בכנסים איננו עוסקים בגילוי הרע בתוכנו, אלא מעוררים את הטוב. אך הטוב הזה הוא כנגד הרע שהתגלה ולשֵם קבלת הכוחות לעתיד.

לכן הדחף להגיע לכנס אינו מופיע אצל האנשים שאינם עובדים על עצמם בקבוצה. הם אינם מרגישים שזוהי הזדמנות להתקדם: "נו, מה אפשר לעשות שם?… לקפוץ? לשיר? אפשר לראות את זה בטלוויזיה או דרך האינטרנט, בזמן הנוח לי!".

למעשה, יש הבדל גדול בין ההשתתפות הווירטואלית וההשתתפות הפיזית בכנס, כשהאדם משקיע כוחות, כסף ומאמצים גדולים דווקא כדי להשתתף בו. עד שנצא להרגשת העולם העליון, איננו יכולים לבטל את החשיבות של המגע הגשמי. לכן הכנס מיועד עבור אלה שרוצים להגיע לשם כבר עם הכרת הרע שנצברה מקודם, ועבור אלה שרוצים לקבל משם כוחות להתגבר על הכרת הרע בעתיד.

בתורה נכתב הרבה על כך שבעבר האנשים היו מתאספים ליד באר וקושרים ביניהם קשרים שונים. כך גם אנחנו צריכים להשתתף בכנס, כמו אנשים שהתאספו ליד באר מים חיים במדבר, שממנה ניתן לקבל את כוחות החיות של הבינה (המים הם תכונת הבינה).

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 07.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
כוח הכנסים – לא ניתן להשוות את זה עם שום דבר אחר
האפקט של המסה הקריטית
הכוח החזק ביותר – האור