קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה אני, כאדם צעיר, יכול ללמוד מאדם זקן?
תשובתי: אדם צעיר יכול ללמוד מאדם זקן יחס אחר לחיים. כלומר הוא יבין, שהישגים שנראים לו עכשיו חשובים הם בכלל לא חשובים, וכדאי לו למלא את חייו במה שיאפשר לו להשאיר את עקבותיו בנצחיות. כי דווקא זה מה שרוצה אדם זקן ומי שמתקרב לגיל הזיקנה.
וכאן אנחנו ניגשים לחינוך האינטגרלי, שתפקידו להסביר שבינינו קיימת מערכת של קשרים נצחיים. בתוכה אנחנו יכולים להביע את עצמנו ולהישאר בכזאת צורה, מלאים ברוח חדשה של השפעה לזולת.
בזמן של קבלה אגואיסטית אנחנו לא יכולים לעשות את זה ומתים בכזאת צורה שלא נשאר מאיתנו כלום. אבל אם אני מתחבר עם האחרים בהשפעה, אז אני רוכש כוח נצחי שפועל בפני עצמו ולא זקוק לקבלה מאחרים. ולכן הכוח הזה פועל כל הזמן. אם אני נכלל בכוח הזה של השפעה ואהבה שממלא את המציאות כולה והולך יחד איתו, אז אני מגדיל את הכוח הזה על ידי הרצון שלי.
כך אני נכלל בשדה של הכוח הזה ומתחיל לחיות בו. ואני כבר לא אמות אף פעם! זה ה"אני" שלי שהצליח להתערבב עם כוח ההשפעה באופן נצחי, כי הכוח האלטרואיסטי הזה עצמו הוא נצחי.
לשם כך צריך רק לשנות את התפיסה הפסיכולוגית שלי. עכשיו אני תופס את עצמי חי וקיים בהתאם לכמה שאני מקבל. במידת ההזדקנות, הכוחות האגואיסטיים שלי נחלשים, נמסים, אני מזדקן, ולאט לאט מאבד את הרצון, עד שמת לגמרי. כלומר מת כוח הצריכה שלי: הוא הופך ליותר ויותר קטן, עד שנעלם לגמרי.
זה נקרא אצלנו "מוות". אבל אם אני אפתח בתוכי את כוח ההשפעה והאהבה, אז אני לא ארגיש את המוות. כי אני אראה איך כוח ההשפעה ממלא את העולם, ואני עם הרצון החדש שלי נכלל בכוח הזה ומוסיף לו עוצמה. אני נותן לכוח ההשפעה הזה להתגלות דרכי וכאילו מתלבש בגוף חדש. באופן כזה אני רוכש חיים חדשים, רוחניים ולא גשמיים!
הגוף הזה הוא בהמי ואני מרגיש שמקודם חייתי עם רוח אחת, אגואיסטית, ועכשיו אני חי עם רוח אחרת לגמרי, עם רוח ההשפעה. ועם הרוח הזאת של ההשפעה מלאך המוות לא שולט עליי.
רוח ההשפעה הזאת מתגלה כלפי האנשים הסובבים את האדם ולכן הופכת אותו לחבר מועיל מאוד של החברה. אפשר לאסוף אנשים בגיל הפנסיה שכבר מרגישים את עצמם קרובים לסוף החיים שלהם, ולהסביר להם איך הם יכולים להפוך להיות נצחיים. ואז אנחנו לא מסיימים את החיים יחד עם הגוף הפיזי הזה, מפני שלא מזהים את עצמנו איתו, אלא בונים גוף חדש, גוף של השפעה, במקום הקבלה האגואיסטית.
לכן, אם אדם לא רוצה להרגיש את הזיקנה כדעיכה הדרגתית, עד שהנר שלו יכבה לגמרי, צריך שהוא ישיג השפעה ויגלה את המערכת של הקשרים האינטגרליים, שבה הוא ירגיש את הקיום הנצחי שלו עוד לפני שהגוף הפיזי שלו ימות.
שאלה: איזו מסקנה צריך האדם הצעיר להסיק מזה שהחיים שלנו בנויים כך שבסופו של דבר הזמן שלהם מסתיים באופן בלתי נמנע?
תשובתי: מגיל צעיר צריך ללמד את האדם, שהחיים זו עלייה עד גיל 30, ואחר כך ירידה ומוות. ולכן חייבים לנצל את כל החיים האלה כדי לעשות מהם עלייה בלתי פוסקת שאף פעם לא מסתיימת!
מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 354, 22.04.2014
ידיעות קודמות בנושא:
להביא תועלת לחברה עד לנשימה האחרונה
חיים בצל פחד מהמוות
הפחד המרוֹמֵם
