איך אפשר להינצל מסערת הספקות?

אפשר לעלות לדרגה רוחנית, רק לאחר שמקבלים את התנאי שלא מצפים לשום שׂכר, אבל איך אני יכול להגיע להחלטה כזאת? איך לבקש, שיתנו לי כוחות מלמעלה? על ידי מה אני יכול לעשות את זה, אם יש לי רק שׂכל גשמי, רגש גשמי, ויכול לפעול רק בצורה אגואיסטית, כי אני לא יודע משהו אחר.

מאיפה אני יכול לקחת יוצרות, אבחנות נכונות, שמהן אני הייתי יכול לבנות את הפנייה הנכונה: רק לקבל כוח להשפיע, ולא לבקש שׂכר? זו נקראת דרגת "בינה", "חפץ חסד", "תיבת נוח".

אם אדם הולך בצורה עיקשת קדימה, בכך שמקפיד על כל התנאים, אז לא דורשים ממנו להיות עם תכונות מיוחדות שאיתן נולד ולהיות שייך לאנשים מיוחדים. לכל אחד נותנים תנאים, שמספיקים לעבודתו, בכך ששולחים לו ספקות: "מה העבודה הזאת לכם?" ו"מי ה' אשר אשמע בקולו?", בכך שזורקים אותו פעם ב"מי המבול" פעם ב"מים צלולים", ב"מי מריבה", "מי שלום", לכל מיני אבחנות של "בינה", שמתגלות כלפינו.

הוא צריך לברר, איך הוא מקבל אותם ב"קו ימין", ב"קו שמאל", ב"קו אמצעי". ובכל אחד מהקווים האלה יש קווים משלו: ב"קו ימין" יש ג' קווים וב"קו שמאל" יש ג' קווים, וגם ב"קו האמצעי", והם כולם נכללים זה בזה.

אבל העיקר כאן זה לא לעצור ובצורה עיקשת ללכת קדימה, בצורה הפשוטה ביותר, לא להיות חכמים ולנסות לפתור את הבעיות האלה בשׂכל הגשמי שלהם. כל הפילוסופיה הזאת לא שווה כלום, ורק נקיות הלב יכולה לעזור. אדם שמצליח, הוא אדם לא חכם, ואפילו קצת טיפשון, אבל מסור למטרה ובעקשנות הולך ישירות אליה, בכך שמשתדל לבצע את העבודה שמוטלת עליו.

ודאי, שכל הזמן עולה בו היצר הרע, בזה שמעורר בו מחשבות של ספקות וביקורת. אבל גישה כזאת תביא בסופו של דבר את האדם להצלחה.

וכל הבירורים האלה מתחילים מהשאלות המפורסמות של פרעה: "מה?" ו"מי?", ואחר כך כבר מתחילים להתגלות כל מיני סוגים של מים. "מי?" ו"מה?", אלה הן שאלות על גדלות הבורא, על כך, האם אני זקוק לו או לא, לאיזה שׂכר אני מצפה? אלה בינתיים בירורים פשוטים: על מי שולט ואיך?

אבל אחר כך מגיעים אליי כל מיני סוגים של מים, ומאלצים אותי לברר: ממי אני רוצה להסתתר, בשביל מה אני מסתתר, אילו מים מהווים המבול עבורי ואילו לא. כי האדם בונה את כל התמונה הזאת, ולמעשה אין שום מבול! מבול בשבילי, זה תוצאה מהמחשבות הזדוניות שלי, ההשפעות המזיקות וכולי.

הוא נקבע בזה, היכן אני מרגיש את עצמי, ולא על ידי אסונות פיזיים כמו הסערה והשיטפונות שקורים עכשיו. אנחנו בעצמנו בונים את המבול הזה בתוכנו. על אף שגם שיטפונות וסערות טבעיות, כמו אלה שמתרחשים בצפון אמריקה, גם כן נבנים על ידי בני אדם, היחס שלהם לחיים הוא שמזמין כזאת תגובה מצד הטבע.

כאשר לאחר השאלות "מה?" ו"מי?" אני עובר לבירור כל מיני סוגים של מים, אני כבר מתקרב לתפילה הנכונה. כלומר אני צריך לברר, לאיזה חיסרון אני צריך להגיע, כדי לקבל כוח שיעלה אותי למעלה מעל לרצון לקבל שלי ויאפשר לי להשפיע באמת. לאחר שהמבול ייסוג ואני אצא מתיבת נוח, אני אתחיל לעבוד עם הרצונות לקבל שלי בהשפעה.

כתוב, שנוח הבין שהמבול הסתיים, כאשר היונה הביאה לו ענף של עץ זית, שזהו הסימן לכך, שיש לא רק "חסדים" (מים) אלא גם "חכמה" בתוך "חסדים".

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 30.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מבול מים, בעבודה
תיבת נוח עבור כל הקבוצה
מוכן לקראת המבול?