קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אתה אמרת שיש שלושה חלקים לכוונה שלי בקריאה בספר הזוהר:
- כל מה שאני קורא בספר הזוהר מתרחש בתוכי.
- אני מרגיש שאני לומד את ספר הזוהר יחד עם החברים, אני מרגיש אותם.
- האיחוד בינינו אפשרי רק בזכות האור העליון.
כיצד ניתן להחזיק בשלושת הכוונות האלה בו זמנית, במשך כל הזמן, ועל מה עליי לשים דגש?
תשובתי: עליך לשים דגש רק על כולם יחד! כמו שאומר בעל הסולם, האדם צריך כל הזמן להיות בכוונה "ישראל אורייתא וקוב"ה חד הוא". אם הוא מבליט אחד מהם בהשוואה לאחרים, אז הוא סוטה מהדרך.
אני, הקבוצה, הבורא, ספר הזוהר שאני קורא וכל המתרחש בתוכי, כל זה נכלל באין סוף. מדובר על מציאות אחידה הנקראת "עולם אין סוף", היכן שהבורא, והנברא על כל תכונותיו טוב, רע, עבר, הווה, עתיד, נפגשים בנקודה אחת, בקשר שנקרא "דבקות".
עליי לשאוף למצב הזה, להשתוקק אליו, למרות כל ההפרעות, משום שמטרתן של ההפרעות האלה היא לכוון את עצמי יותר ויותר לנקודה הזאת, בה כל התכונות משלימות זו את זו.
כדי לגלות את המציאות האחת שבה כולנו נכללים, עלינו להשתוקק אליה בכל מדרגה, בכל מצב בו אנו נמצאים.
המציאות הזו היא אותו האין סוף, רק שאנחנו מגלים אותו בהתקרבות אליו, ברזולוציה יותר ויותר גדולה, בדיוק יותר ויותר גבוה.
כל מדרגה ומדרגה היא אותן עשר הספירות המתקיימות מטיפת הזרע (הנקודה) ועד לפרצוף השלם. כדי שאני אבין זאת, הכוונה צריכה להיות מורכבת מכך, שהכול נמצא וקיים במצב של אין סוף שבו גם אני נכלל, ואילו אני רק רוצה שכל הפריטים הקטנים של הכוונה יגדלו וישלימו זה את זה ושהיא תתבהר לי.
לשם כך נחוצים לנו אך ורק מאמצים, אין לנו צורך לחשוב כיצד לחבר את כל המרכיבים יחד אלא עלינו, להפך, להשתדל ולראות את התמונה הסופית והשלמה שבה אנו נמצאים. והאור המקיף שנחוץ לנו לשם הגילוי, מגיע אלינו מתוך הרצון שלנו לראות את התמונה השלמה, ולא מתוך רצון לראות את הרכיבים הבודדים, רצון כזה הוא סטייה מהתמונה השלמה שמחלישה את האור החוזר.
עלינו לשאוף לדעת, "לדעת" הכוונה להשיג דבקות, קשר עם אותה התמונה, שאותה אני מנסה לתאר לעצמי עכשיו, כמו שאומר בעל הסולם (בהקדמה לתלמוד עשר הספירות, סעיף קנ"ה), "וידע האדם את חוה".
מתוך הכנה לשיעור על ספר הזוהר, 29.04.2010
רשומות קודמות בנושא:
מאשליה להרגשת המציאות
כיצד לכוון עצמנו בקריאה בספר הזוהר?
לגלות את הזוהר בתוכי
