הדרך אל העצמאות

laitman_2010-02-02_3930-70.jpg

שאלה: כיצד או"א (אבא ואמא) היו עיוורים עד שלא שמו ללב האבן בעולם הנקודים, וביצעו פעולות שהביאו לשבירה? מדוע הם לא ביררו את המצב קודם לכן?

תשובתי: הבירור אפשרי רק היכן שמורגש בו הצורך. אם לא מורגש הצורך בבירור, מה יש לברר?!

הבירור מתחיל לאחר שבירת הכלים, כשאנחנו מוצאים את עצמנו בפני הר של רסיסי הרצונות ואיננו יודעים לֵמה לייחס אותם, והם כולם התערבבו אלה באלה. אז מגיע האור העליון ומאיר לנו, מי הוא מי, איזה רצון שייך לקו הימין ואיזה לשמאל, איזה למעלה ואיזה למטה, הוא מפזר אותם לפי הספירות בהתאם למסכים שאבדו, לאורות שהסתלקו ולעביות שנשארה בהם.

הכול היה מוכן לביצוע של אותה הפעולה בכוונה על מנת להשפיע, אף אחד לא צפה מראש מה עומד לקרות! הרי תכונה זו של המלכות דמלכות, שתכונת ההשפעה אינה יכולה לחדור לתוכה, מעולם לא נתגלתה בנברא בעבר!

היא יכולה להתגלות רק כעת, מאחר והיא נפגשת עם הג"ר של אור החכמה, עם האור העצום של גמר התיקון. אלו הם הרצונות שמתגלים, הם באים מ"יש מאין", הגרעין הפנימי ביותר של כל הבריאה, אשר לא התגלה מעולם לפני כן, כי הרי האור העליון שלט תמיד.

השבירה מסמנת שהאור העליון פסק מלשלוט על הרצון! כל הזמן היית תחת השפעה וכפייה. אני שלטתי עליך וכל הזמן הכתבתי לך לבצע פעולות למען ההשפעה. ופתאום התגלה, שאין לי שליטה על איזו תכונה שנמצאת בך! כלומר, התגלתה בך נקודת העצמאות ממני! מתגלה משהו, שאינו תלוי בי ואינו שייך אליי.

אינך עֵבֵד, לעליון אין שליטה על הכול! הוא אינו יכול לשלוט ולנהל את לב האבן הזה, הוא אינו יכול לחייב אותך לפעול בכוונה על מנת להשפיע ברצון הזה. זוהי תחילת העצמאות שלך. לכן השבירה לא הייתה פעולה רעה, היא פתחה את הדלת להתעלותו של הנברא.

מתוך שיעור על הספר "בית שער הכוונות", 18.04.2010

רשומות קודמות בנושא:
לרכוש שליטה על כל הבריאה
מהי התועלת בשבירה?

One comment

  1. אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / שיחות על שלבי הסולם / כרך ד / 137. הופכיות מכאן ועד אין-סוף

    אבל כדי שתתגלה באדם הצורה ההפוכה הזאת, צריך גילוי מלמעלה. מפני שאין בנו שום הכנה, התחלה לראות משהו בסתירה למה שקיים, אנו זקוקים לנקודה שבלב מפותחת מאוד, תכונה חיצונית אחת שהיא מחוץ לעולם הזה. ואז דרכה אפשר לבדוק ולבקר את כל יתר התכונות, את כל הצורה שלנו.

    לכן, רק לפי כמה שמאירים לנו מלמעלה ומטפחים את התכונה הזאת, את הנקודה שבלב, אנו יכולים לראות עד כמה אנו הפוכים מן האור. לפני כן זה בלתי אפשרי. כמו בחומר ו"אל-חומר", שבהם הכול הפוך ומנוגד. אבל מי יודע שזה הפוך? צריכה להיות איזו נקודת אמצע, כנגד.

    האדם שמתחיל לקבל לתוך תכונותיו את הנקודה הנגדית הזאת, את תכונת הבורא, ומתוך נקודת הבורא, הנקודה שבלב, מסתכל על כל יתר התכונות שלו, על כל הצורה הכללית שלו, ורואה עד כמה הכול אצלו הפוך, נוצרת בו הרגשה הנקראת "כובד ראש". אבל זה עדיין לא בדיוק כובד ראש. לראות את ההופכיות זה עדיין לא מספיק. אפשר לומר: "לך לאומן שעשני", לצאת מהמצב מבלי לעשות דבר, לנקוט קלות ראש, לא לקבל את המצב ולהמשיך הלאה.

    אלא ש"כובד ראש" נקרא, אחרי שהאדם רואה מתוך הנקודה שבלב את כל צורתו ההפוכה מהאלוקות, ככל שנותנים לו לראות אותה. זאת עדיין צורה קטנה מאוד, אפילו לא עיבור. אחרי ההרגשה הזאת עליו להגיע להכנעה, לא הכנעת התכונות שלו כלפי תכונות הבורא, אלא הכנעה בצורת עצה לעבוד למעלה מהדעת עם התכונות שלו. קבלת העבודה למעלה מהדעת נקראת "עבודה בכובד ראש".

    כלומר, לא מספיק לראות את התכונות ההפוכות, צריך יחס נכון אליהן.

    http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/18121

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest