דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שם, איפה שהכי כואב

שם, איפה שהכי כואב

שאלה: הדרך הרוחנית עוברת רק בנקודות החיכוך, במקום של אי ההסכמה שלי עם המורה והקבוצה. אבל איך אני יכול להסכים אם אני רואה שאתם טועים?

תשובתי: ודאי שנראה לך שהמורה טועה. לפי דעתך גם הבורא טועה בזה שסידר לנו חיים כאלה קשים בעולם הזה. האם הוא לא היה יכול לעשות אותם שלווים, מדושנים ורגועים?

הדרך הזאת היא נגד האגו שלך, כלומר נגד הרצון ונגד השׂכל. וכל פעם אתה צריך לעלות מעל לנקודות החיכוך, שהן נגד הרגש ונגד השׂכל: אחת אחרי השנייה שוב ושוב. אלה הן אותן הנקודות שמהן מורכבת הדרך הרוחנית, שהופכות ל"דלת, פתח וכניסה, לדבקות בבורא ובבריאה שלו: הוא ושמו אחד".

הצעד הזה תמיד נעשה "למעלה מהדעת" שלך, איפה שנמצא השלב הבא. וכל היתר מסביב שאיתם אתה מסכים, הסעודות הנעימות המשותפות, החברים, הטיולים המעניינים, כל זה לא שייך לרוחניות! אלה הם רק גורמים מלווים שנועדו להראות ולהבליט דווקא את נקודות החיכוך שהן החשובות ביותר.

heb_o_rav_bs-igeret-26-1927-pg-085_2013-12-13_lesson_pic07

מצד אחד, יש לך חיי עולם רגילים, ומצד שני, ישנם חיי הקבוצה. וכל זה מסתובב ומסתדר יפה מכל הכיוונים. רק באמצע אתה נתקע בכמה סעיפים שאיתם אתה לא מסכים, ואתה חושב: "נו, לא נורא, איזה שטויות, לא מסכים, אז לא מסכים! כי בכל השאר אני מסכים איתם".

בחיים הרגילים אתה התחתנת, אתה מחזיק משפחה, עובד ועושה הכול. ואתה חי בחיי הקבוצה, עובד יחד עם החברים, משלם מעשר, משתתף בכל האירועים. רק באיזה שהם מצבים אתה פתאום נתקע בכאלה רגעים שאיתם אתה לא מסכים ולא יכול לדלג מעליהם. אבל יחד עם זה, אתה הולך לצד ימין ולצד שמאל ללא שום בעיות. ודאי שאין לך עם זה שום בעיות, כי שם האגו שלך מסכים עם כל מה שקורה.

צריך לזהות את המקום, שבו יכולים להיות דלת ופתח וכניסה. וזה דווקא שם, איפה שהכי כואב! אתה לא רוצה לעורר את הנקודות הללו, כי שם מורגש החיכוך האמיתי, כמו זריקה כואבת.

גם ברגש וגם בשׂכל אתה יחד עם כולם! אתה אוהב ללמוד, להתפלפל בנושאים רוחניים, אתה אוהב להעביר את הזמן עם החברים, נותן להם מתנות, "קונה חברים", מזמין אותם אליך. רק לפעמים נדמה לך שבנושאים מסוימים הקבוצה מקבלת החלטות שגויות. ואתה לא מתנגד, אלא מחכה בשקט עד שהחברים סוף סוף יגדלו, יבינו את טעויותיהם ויתקנו אותן, כלומר יסכימו איתך. אתה מבין שאין אלטרנטיבה אחרת ואין יותר לאן ללכת, כי אתה מודה שזוהי קבוצה נפלאה וחכמה עצומה ששום דבר לא משתווה אליה.

זהו יחס מאוד נפוץ שאופייני למרבית התלמידים. אבל לאט לאט, לאחר כמה שנות לימוד, אתה מתחיל להרגיש ולראות את נקודות החיכוך הללו שבהן אתה נתקע. שם, דווקא בנקודות האלה נמצא הפתח שעתיד להיפתח. זו עדיין לא הדלת, אלא חומה. אבל אם אתה תלך ב"אמונה למעלה מהדעת", אז אתה תראה בחומה דלת שמייד תיפתח ותהפוך לפתח ולכניסה.

הכניסה יכולה להיות רק בנקודות החיכוך האלו, דווקא אותן צריך לחפש ולהבדיל מכל היתר! כי כל היתר נמצא בשליטת האגו שלך. רק בנקודות החיכוך יכולה להיות פריצה למימד אחר בכוח האמונה.

מתוך שיעור על אגרת כ"ו של בעל הסולם, 13.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
להרגיש את עצמך קטן
מפקיד את חיי בידיו של מורה דרך
עבודה ללא שום פשרות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest