שהרצון יבער!

כנס "שלהבת במדבר", שיעור מס' 1

בעל הסולם, "שמעתי", מאמר רמ"א: "קראוהו בהיותו קרוב": ".. כשה' יתברך רוצה להוציאו מסבכי היער, אזי מראה לו איזה אור מרחוק, והאדם מאסף ומקבץ את שארית כוחו ללכת בַּשביל שהאור מתראה אליו בכדי להשיגו. ואם אינו מייחס את האור לה', ואינו אומר שה' יתברך קורא אליו, אז האור נאבד ממנו, ונשאר שוב עומד בתוך היער."

כל רגע בחיים שלנו בא מהאור, מתכונת ההשפעה, מהבורא שמשפיע עלינו. ואם האדם מתאמץ לגלות בכך השפעה מלמעלה, לקשור את הדרך שלו עם הבורא, על אף שאינו רואה, אינו מרגיש את הקשר הזה, אז מחבר את כל הרגעים של החיים שלו לסיבה, לכוח העליון.

הבורא מסדר לאדם אפשרויות להשקעת מאמצים, בחושך, באור, בכל מיני האופנים. בזכות זה האדם בונה ומכייל את החוש שלו להרגשת הבורא, ואז, עם כל צעד, עם כל מקרה, עם כל מצב שעובר עליו, הוא רואה את כוח הבורא כסיבה לכל מה שמתרחש, וכך מגלה אותו באופן קבוע.

בהתחלה זו רק הרגשה קטנה שבאה מבפנים, מאיזה שהוא מקור פנימי נסתר. אחר כך כשהמקור הזה מתגלה בכל מיני המקרים השונים, אז האדם מתחיל להכיר שזה הבורא מתנהג איתו בכל מיני האופנים. האדם לומד לקשור הכול לסיבה אחת, שאין עוד מלבדו. כשהוא מתעלה מעל מה שמתרחש בחייו, הוא מבין, שכל האירועים האלה באים כדי שהוא כל הזמן יגלה את הבורא. ולכן הוא חייב לעבור את כל המצבים ההפוכים, הנגדיים.

האדם מתחיל לראות שהכול לטובה וכך הוא בונה לעצמו את היסוד ש"אין עוד מלבדו, טוב ומטיב". בכל מה שעובר עליו, כל רגע בחיים הוא רואה שרק הבורא מעורר אותו, מייצב כל רגע בחייו. הכול מכוון לחיבור עם הבורא, שממיין, מתקן את כל התכונות של האדם, שבכל תכונותיו האדם ירגיש רק אותו כטוב ומטיב. כך אנחנו מתקדמים, "..קראוהו בהיותו קרוב..". ברגעים שהאדם מזהה על ידי המאמצים שלו שהרגע הזה בא מהבורא, הוא צריך להבין שגם המאמצים מסודרים מלמעלה. הבורא רוצה שהאדם יגלה אותו. אפילו מגע קטן, עדין, זה גם קרבה במשהו, ועכשיו הוא חייב לחזק את הקשר שנוצר.

אבל הגדלת הקשר היא בלתי אפשרית בתוך האדם עצמו. כי בכל אחד מאיתנו יש רק נקודה קטנה שהיא תחילת הנשמה, הרצון להשפיע. זה רק ניצוץ של "אור חוזר" מהכוונה על מנת להשפיע שהייתה אצלנו לפני השבירה. ולכן, אם אני קרוב לניצוץ הזה, אם עכשיו הניצוץ הזה ממש פועל ואני משתדל להתעלות מעל לכל הרצונות כדי יחד איתם ליצור קשר עם הבורא, אז אני חייב להתאחד עם הרצונות האחרים, כמו שזה היה לפני השבירה, כשכל הניצוצות הללו נכללו יחד לשלהבת גדולה, לאור גדול.

אנחנו צריכים את "האור החוזר" בעוצמה כזאת שכולנו יחד נתגבר על הרצון המשותף למדרגה הרוחנית הראשונה. בחיבור הניצוצות שלנו ל"אור חוזר" המשותף, אנחנו משתדלים להיות בהשפעה, בחיבור מעל האגו, וכך אנחנו בונים את הכלי הרוחני הראשון להשפעה, ובתוכו לפי השתוות הצורה מגלים את הבורא.

יש לנו הזדמנות כזאת במיוחד שעשינו כל כך הרבה מאמצים. צריך להודות לחברים שלנו שבאו מרחוק על היגיעה הזאת, בהרבה מאמץ, הרבה כסף. כל זה יתווסף ל"מסך", ל"אור חוזר", להתגברות שאנחנו צריכים לעשות כדי להתחבר.

אנחנו מייצבים כאן בימים האלה תנאים מיוחדים כדי כל הזמן להשתדל במאמץ להיות בקשר, לא לתת לעצמינו לעזוב את הכוונה המשותפת, המחשבה המשותפת. אנחנו צריכים לחיות בה, זה התרגיל שנותן כניסה לעולם הרוחני. אנחנו ביחד, וכל אחד מרגיש בפנים שהוא כלול מכולם, שהוא איתם ככוח אחד, הרגשה אחת, חיבור אחד.

כך אנחנו נשיג את הדרגה הרוחנית, ואחר כך נוכל לחזור לחיים הרגילים שלנו והם לא יפריעו לנו, אלא רק יתנו לנו עביות נוספת של רצון, חומר דלק, ל"אור החוזר" כדי שיגדל.

כי כמו שאדם אחד לא יכול לגלות את הבורא בעזרת הניצוץ שלו, כך גם בחיבור בינינו אנחנו יכולים לגלות רק כוח השפעה קטן יחסית. לעומת המצב של עכשיו זה יהיה אור גדול, גילוי הבורא, משהו עצום. אנחנו נראה ונרגיש איך כל חלקי המציאות מקושרים, איך הכוח העליון פועל על כולם ברשת אחת, מעל לזמן, בכל הזמנים, בכל הנשמות הפרטיות. ואחר כך כשנצא עם הכוח הזה החוצה, אנחנו נתחיל להתחבר עם כל מיני האירועים שבעולם הזה, בדרך הביתה, בבית, בעבודה… ואז אנחנו נצטרך לחזק את כוח ההשפעה, למרות כל ה"הפרעות", שלמעשה הן תוספת של חומר דלק. הרצון לקבל, בכך שיגדל, הוא רק יוסיף לנו "גזרי עץ" לאש הזאת, לאור שמתגלה בחיבור בינינו שמתגבר בהשתתפות עם העולם.

לכן אנחנו כאן צריכים לראות התחלה של דרך גדולה. כי המטרה הסופית שלנו לא בלהתחבר ולגלות את הבורא. למעשה משתתפות שלוש מדרגות: התחתון צריך לראות את העליון ולדעת על ה"עלי עליון". לאחר מכן אנחנו נוסיף לעצמינו את כוח ה"פרעה" מכל העולם ואנחנו נשרוף אותו ב"אש" שלנו. הכוח הזה יהיה כחומר דלק שרק יעזור לנו יותר ויותר לגלות את הבורא בינינו.

ולכן לא צריכים לחשוב על מה שיבוא אחרי הכנס: "מה אחר כך שוב יהיה? לאן אני חוזר?", אנחנו אחרי המאמץ שלנו נחזור לכל העולם בצורה אחרת. יהיו לנו כוחות כדי לחבר את העולם אלינו, למשוך אותו אחרינו, והוא יהיה כחומר דלק להגדלת הרצון להשפיע בינינו.

וכל זה מתחיל מנקודה אחת קטנה, שהאדם משתדל לגלות שהבורא נמצא אחר הנטייה שלו כלפי החברים, שמעורר אותו להתחבר עימם.

מתוך שיעור מס' 1 כנס ערבה "שלהבת במדבר", 17.01.2013

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Likcf

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest