דף הבית / קבלה ומדע / חושבים מדע / שיחה על חכמת הקבלה ומדע, חלק א'

שיחה על חכמת הקבלה ומדע, חלק א'

תוכנית טלוויזיה "עולמות נפגשים" בנושא "חכמת הקבלה ומדע", חלק א'.

הדוגמאות להתפתחות האדם על פי תפיסת חכמת הקבלה ניתנות לא פעם דווקא מהמדעים המדויקים ולא ממדעי החברה והפסיכולוגיה שהעובדות בהם אינן ברורות ומשתנות מהיום למחר. בסדרה זו, העוסקת בקשר בין קבלה למדע, ננסה לבחון כיצד הדוגמאות המדעיות יכולות לעזור לנו להבין את הרעיונות שבחכמת הקבלה על התפתחות ה"אדם".

המדעים המדויקים – הפיסיקה, הכימיה, הביולוגיה, מספקים לנו דוגמאות להתפתחות החומר שנקרא "אדם" בדרגות: דומם, צומח, חי, מדבר בעולם הזה. הדומם משמש מודל חיצוני ותו לא. אין בו את רוח ה"אדם", הדומה לבורא. חוקי המדע וחוקי התפתחות האדם על פי חכמת הקבלה הם אותם חוקים (כמו מינוס ופלוס) רק שהם נבדלים בכוונת הפעולה שלהם – לטובת מי הם פועלים. הכוחות שמחברים בין החלקיקים והמולקולות הם אותם הכוחות שמחברים גם בין בני האדם, אלא שבעולם הדומם המולקולות שמתחברות אינן בעלות כוונה לטובת הזולת. בין המולקולות אין אהבה. אין בהן כל כוונה פנימית. הן מתחברות על פי כוחות הטבע, באופן אינסטינקטיבי, בעוד שבדרגת המדבר קיימת בחירה חופשית שביכולתה לכוון את הפעולה להשיג יחס חדש כלפי הזולת.

חוקי הטבע אינם משתנים. הם נשארים אותם החוקים בכל הדרגות, "עולם כמנהגו נוהג". הכוונה לחיבור בין בני אדם היא זו שמשתנה בהפעלתם ברמה הרוחנית. השינוי הזה מתרחש בלב האדם, ברצונות ובמחשבות שלו ולא בחומר עצמו. אותה הכוונה שהאדם מוסיף לחומר כתוספת ייחודית פי תר"כ פעמים, היא זו שמביאה בפועל את העולם העליון אל העולם הזה – למפגש של עולמות שכולו לטובת הזולת.

בעולם החומר: דומם, צומח, חי, לא קיימת כל כוונה. הכוונה מתווספת רק בדרגת האדם. דרגת ה"מדבר" היא הכוונה, היא המכוונת את הרצון לטובת עצמנו או לטובת הזולת. כשהכוונה היא לטובת עצמנו, לטובת האגו האישי שלנו, מצביע הדבר שאנו עדיין בעולם הזה. כשהכוונה היא לטובת הזולת, אנחנו נמצאים בעולם העליון ונקראים "אדם", הדומה לבורא.

עצם ההקבלה הזאת בין העולמות ובין הכוחות מאפשרת היום להשתמש במדע להבנת חכמת הקבלה והפוך. ההכנה שנעשתה על ידי חכמת הקבלה והתפתחות המדע מובילים אותנו היום לנקודת הקצה שאין לנו לאן להתפתח יותר ממנה. הגענו לידי מימוש ומיצוי סופיים, עד שנדמה שאיננו יודעים לאן פנינו מועדות ושאין לנו לאן להתפתח. ההתפתחות האנושית הגיעה לרוויה ונמצאת היום על קצה קרש הקפיצה לדרגה הבאה.

כהוכחה לכך אנו רואים את המשבר הגדול במדע שאיבד את המוטיבציה להתפתחות (בתכניות החלל, חקר הכוכבים ועוד). המדע מודע לכך שאינו מוסיף לנו דבר למהות החיים, ומודה בעובדה שאנו נמצאים היום בפני מדרגה חדשה של האבולוציה, שאיננו יכולים לעלות אליה בעזרתו. מכאן מתחילות לצוץ בנו שאלות כמו: למה? בשביל מה? מאיפה? לאן? מה הטעם בחיי? שלהן אין המדע מספק תשובות. ואי לכך, הוא הופך להיות בלתי רלוונטי.

המדע יכול ללמד אותנו על כל דבר (דומם, צומח, חי) בעולם שלנו, מלבד על בני האדם. הפנימיות של בני האדם היא יצירה גבוהה ביותר בהתהוות. דרגת ה"מדבר" לא קיימת למעשה בטבע. לכן הלמידה על עצמנו הפנימי: הרגשות, המחשבות, הרצונות, יכולה להיות רק ממדרגה עליונה יותר היכולה ללמד על התחתון ממנה, כלומר עלינו. רק ממדרגה שהיא למעלה מהאדם, דרגת האלוקים, ניתן ללמוד על האדם.

יש לנו מושג קלוש על דרגת ההתפתחות הבאה בתוכנו, שהיא פעילות המכוונת לטובת הזולת, לטוב העליון. העולם העליון אותו אנו רוצים להשיג כלול גם הוא מרצונות של: דומם, צומח, חי, מדבר, אלא שכולם מכוונים לטובת הזולת. דרגת ההתפתחות הרוחנית שלנו נמדדת על פי ההשפעה שלנו לזולת, לעומת ההתפתחות בעולם הזה, שבו בכל דרגה אנו שואפים לקבל ככל האפשר לטובתנו.

בעולם הרוחני אנחנו מתחשבים רק בכוונות, כל היתר לא חשוב לנו. ברגע שאנחנו מתחילים להיות בעלי כוונה, כל מה שנעשה אכן יתקיים משום שעלינו לרמה שהיא מעל החומר.

להורדה: video.gif וידאו | audio.gifאודיו | MP4

תוכניות קודמות:
שיחה על כוח הטבע המנהל את העולם
שיחה על עולם הרגש, חלק ב'
שיחה על עולם הרגש

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/L1zgR

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest