קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אם כל החברים גם כן נכללים בנשמה שלי, אז מה אני צריך ללמוד ביחס שלי כלפיהם מכל תמונה שהבורא מראה לי?
תשובתי: דרך החברים הבורא נותן לנו כלים שעל ידם אנחנו נוכל ליצור קשר עימו. ואחר כך צריך לעשות את זה כלפי כל העולם, כפי שנדרש כדי להשיג דרגה של "אין עוד מלבדו".
שאלה: למה כל כך קשה לחשוב על כך שאין עוד מלבדו? כל הזמן יש רצון לעזוב את המחשבה הזאת, עד כדי כך היא קשה.
תשובתי: בהתחלה ה"מסך" הוא מאוד עבה, וקשה לנו מאוד לחדור דרכו כדי להחזיק כל הזמן במחשבה שאין עוד מלבדו.
אבל אחר כך ה"מסך" נעשה בהדרגה יותר ויותר דק, ואז נעשה יותר ויותר קל להתגבר עליו. ובסופו של דבר, אנחנו מבינים שאפילו טוב יותר שה"מסך" הזה יישאר. כי הוא נותן לנו אותיות עבודה, רגשות, יכולת לאחוז בבורא.
אם ה"מסך" ייעלם לגמרי, אז מובן שאנחנו נאמר ש"אין עוד מלבדו" זה הכול. ותמונת העולם מראה לאדם איך לאחוז בבורא.
מתוך שיעור על המאמר "אחור וקדם צרתני" של בעל הסולם, 14.05.2014
ידיעות קודמות בנושא:
זה לא הייתי אני!
חלק מהבורא, שתמיד יחד איתך
דרך שורה של מכשולים
