דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שהבורא יתגלה לנו

שהבורא יתגלה לנו

"ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל: ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני יהוה." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "שמיני", פרק ט', פסוקים א' – ב').

אדם צריך לקחת בתוכו את שני הרצונות (עגל ואיל) ולהתחיל לטהר אותם מכוונה אגואיסטית, כלומר להעלות את הרצון שלו לשימוש נכון: מתוך הנבכים הנמוכים והחוטאים ביותר, למעלה, אל האור.

"ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה : ושור ואיל לשלמים לזבח לפי יהוה ומנחה בלולה בשמן כי היום יהוה נראה אליכם." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "שמיני", פרק ט', פסוקים א' – ב').

אם האדם לא יקריב "קרבן", אז הבורא לא יתגלה.

לשם כך, קודם כל, חייבים בהכרח להכין הכול: יום, מקום, זמן. שנית, הקרבת הקרבן צריכה להיעשות לא על ידי אומות העולם, לא על ידי עם ישראל, לא על ידי הלוויים ואפילו לא על ידי משה, אלא רק על ידי הכוהנים. ומהכוהנים, רק על ידי אהרן.

הכול צריך להיות מוכן דווקא באותה צורה, כפי שאמר משה. להכין, זה אומר, לבחור מהרצונות שלך מקום וזמן. כלומר תנועה, זמן, רצון, כוונה, הם כולם בסופו של דבר צריכים לתת רצון מתוקן בעל מנת להשפיע, לקשר עם הזולת.

מדובר על כך, שבכל אדם צריכה להיות תכונה שנקראת "אהרן", שלוקח איזה רצון (איל, עגל), שוחט אותו בצורה מסוימת, בצורה מסוימת מכין אותו ומגיש כך שהבורא יוכל לטעום אותו.

בכזאת צורה של משל מתוארת העלייה של הרצונות בעל מנת להשפיע ולאהוב. כי בעולם שלנו אין מילים אחרות כדי לתאר לאדם באופן אחר את תמונת העלייה של הרצונות שלו להשפעה לחברה ודרך זה לבורא. יחד עם זה הרגשת הבורא יורדת גם לחברה וגם לאדם עצמו שנמצא בתפקיד של אהרן.

שאלה: בתורה מדובר על כמות גדולה של הבדלים! למשל, עגל וכבש בני שנה תמימים וכולי…

תשובתי: כאשר אתה מתחיל לעבוד, חסרים לך ההבדלים האלה. לכן תחילה תופיע משנה שבה מסבירים איך לבצע בדיוק את הפעולות האלה.

ואחר כך המשנה הפסיקה להיות מובנת, מפני שהאגו גדל ונהיה לא ברור איך לעבוד איתה. אם האדם ידע איך לנהוג עם קילו אחד של אגו, מה לחתוך ולשקול, אז עכשיו האגו שלו גדל עד למאה קילו. הופיעו בו אפשרויות חדשות: קמצנות, קינאה, תאווה וכולי. ונהיה לא מובן איך לפשוט את העור מה"בשר", מה מתוכו ניתן לשימוש ומה לא, באיזו צורה להכין אותו. דווקא כאשר הופיעה הבעיה עם הביצוע של החוקים הללו, הופיע התלמוד הבבלי.

באופן כזה, הכול החל מספר התורה. אבל במידת גדילתו של האגו הופיע הצורך בביאורים, במשנה. וכאשר האגו גדל עד כדי כך שהפך לבלתי נשלט, אז הופיע התלמוד. ואז לאנשים לא נשאר שום דבר, אלא פשוט ללמוד אותו. המצב הזה נקרא "גלות".

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 18.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
בשרות הבורא
הקרבת קורבן, זו התקרבות לבורא
כשר, כלומר מתאים לשרת את הבורא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/y6Bom

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest