דף הבית / קבלה לעם / שאלות ותשובות / שאלות ותשובות, 22.02.2012

שאלות ותשובות, 22.02.2012

תשובותיהם של מרצים מקמפוס קבלה

שאלה: צפיתי באינטרנט בתכניותיך. קיבלתי תשובות לשאלות רבות. תודה. אך הופיעו פי עשר שאלות חדשות, למשל:

1. אדם היה "אדם הראשון" שגילה את הבורא. אחר כך הוא נשבר ל- 600,000 נשמות. אבל גם לפני "אדם הראשון" חיו בני אדם – האבות של הגופים החלבוניים שלנו. גם אותם הבורא ברא כפי שברא את הנשמה שנקראת "אדם". האם לאנשים הללו היתה "נקודה שבלב", תבונה או שכל? האם שברי נשמת "אדם" נטמעו בתוך האנשים הללו?

"אדם" זה מושג רוחני. כיצד הוא יכול היה לכתוב את הספר הראשון בקבלה?

3. ככל שגדלה אוכלוסיית העולם, מספר הנשמות גדל. האם זה אומר שנשמה שנמצאת בתוך גוף כלשהו יכולה להתחלק, ובגלגול הבא להימצא בתוך שני גופים?

4. מה אומרת הקבלה על מוצאו של הגוף החלבוני?

תשובה: אתה מתבלבל מעט. בקבלה קיים המושג "אדם ראשון". זהו הנברא הכללי, מערכת הקשר בין הנשמות שלנו, התלות ההדדית. המערכת הזאת, נכון להיום, נמצאת במצב "שבור", וליתר דיוק, נתפסת כך. הקשר והתלות ההדדית שלנו לא נעלמו לשום מקום, הם נתונים מלמעלה, אך נעדרים מתפיסתנו. אין בנו את הכרת הקשר הזה, לכן העולם נראה לנו כה נורא, מלא צרות, אסונות ומלחמות.

במקום אהבה, דרך הערוצים המקשרים בינינו, מגיעה שנאה, במקום השפעה – ניצול אגואיסטי. אם נתקן את היחס שלנו אחד כלפי השני, יתגלה לנו עולם מלא אהבה ושלמות. עם תיקון כזה, האדם מתחיל לראות, שמה שקודם נראה לו חיצוני, זה חלק ממנו.

תפיסה עולם כזאת נקראת "נשמה". כאשר מתגלה התמונה של העולם הרוחני, האדם מתחיל להרגיש בתוכה את המערכות הפועלות, את הקשר ביניהן, ואז הוא מבין מהי מערכת הנשמות, ושאין קשר ישיר בין הנשמות והגופים בעולם הזה.

בנוגע למקובל בשם "אדם" שחי לפני כ- 6,000 שנים, היה זה אדם רגיל, חלק ממערכת הנשמות הכללית. אבל הוא היה הראשון שתיקן את היחס שלו לזולת, הוא זכה לגילוי העולם הרוחני, הגיע להשתוות הצורה עם הבורא, לתכונת ההשפעה. לכן, קראו לו "אדם", מלשון "אדמה לעליון". גם על מוצאו של האדם החלבוני הקבלה אומרת אותו הדבר כמו המדע – הוא הופיע כחוליה בשרשרת ההתפתחות של עולם החי. אבל הכוח המניע שמעורר את ההתפתחות, הוא לא מוטציות מקריות וברירה טבעית, אלא התפתחות ה"רשימות", המצבים הרוחניים החדשים.

שאלה: האדם מצדיק את עצמו, מרגיש שהוא צדיק. אז איך עושים מאמץ בתוך הקבוצה, אם עושים זאת רק "מתוך רצון", ו"חייל" אחד בשדה הקרב אינו לוחם? הרי אפילו האדם החזק ביותר נשחק, ואחד כזה קשה מאוד להרים במקרה שהוא נופל, ובדרך כלל הוא מושך את הקבוצה אחריו. הרי לכל "שמים" יש חלק כלשהו ממה שמתחתיהם, וגם משתקפים בהם "השמים" שמעליהם.

תשובה: תתפלסף פחות. את הקבוצה מעכב לא מי שהשקיע את עצמו בה ונמצא בנפילה, אלא מי שאינו מתאמץ. מי שנשחק, מרגיש תלות בחבריו ומוכן להתבטל לפניהם. הנפילה שלו – זאת התקדמות, קרש קפיצה לעלייה. ומי שלא עבד, מכניס לתוך הקבוצה רוח של קלות דעת ומעכב את כולם.

שאלה: לפי איזה סדר לומדים תע"ס?

תשובה: רצוי לפחות פעם אחת לעבור על החלקים א'-ד', ו'-ח וחלק י' (לכן גם תרגמנו אותם). את היתר רצוי ללמוד יחד עם הקבוצה, ובחירת חומר הלימוד נקבעת על ידי המצבים שעוברת הקבוצה, ובהתאם לנסיבות שבהן היא נמצאת.

שאלה: מדוע כל הזמן צריכים להפעיל אותנו, מדוע אנחנו צריכים להיות תחת ההשפעה של מישהו – בני אדם, אלים, ספרים? אז מי אני, היכן אני? האם יתכן שאני כלל לא קיים? כיצד אני מוצא את עצמי? האם אנחנו יכולים בעצמנו לברוא, אך מסיבה כלשהי זה נסתר מאיתנו?

תשובה: האדם הוא תוצר של התכונות המולדות, שקיבלו צורה זו או אחרת כתוצאה מהשפעת הסביבה. לכן, עד שהוא לא מתחיל לממש את הבחירה החופשית היחידה שניתנה לו – הבחירה תחת ההשפעה של מי להיות, למעשה הוא לא קיים כאישיות עצמאית. "אני" לא נמצא בתוך עצמך, ובבחירה בין שתי ההשפעות החיצוניות – האגואיסטית (החברה הרגילה) והאלטרואיסטית (קבוצת החברים שמתקדמים לגילוי הבורא).

שאלה: האם גם הרצון לידע תלוי בחברה?

תשובה: בוודאי. ליתר דיוק, זאת הצורה שהחברה מקנה לתכונות שהיו קיימות באדם מהלידה, או מתגלות כתוצאה מההתפתחות הטבעית. כדאי לקרוא את מאמרו של בעל הסולם, "החרות", בו מתוארים בפירוט המנגנונים שפועלים בתוכנו, ושקיים "כפתור" אחד בלבד שבעזרת הלחיצה עליו אפשר להשפיע על התפתחותנו.

שאלה: אני זוכר שצפיתי בתכנית הראשונה וחשבתי על הנקודה שצריך למצוא, אבל אחר כך הבנתי שאם אדם מצא אותה, הוא כבר לעולם לא ישאל יותר האם מצאתי אותה או לא?

תשובה: אכן כך. התשובה האמיתית מגיעה תמיד מבפנים.

שאלה: אתה פונה לקהלים שונים בצורה שונה. אבל אני הייתי רוצה לשאול אותך משהו, וברגע שאני מתחיל לעצב את השאלה, מיד מקבל תשובה עליה. ואז מופיעות שאלות חדשות, שונות לחלוטין: מה יהיה אחרי שכולם יגיעו להשתוות הצורה עם הבורא? האם לבורא, או לפי דבריך – לי, שוב יהיה משעמם? מחשבותיי נודדות הרבה יותר רחוק, אבל שם אני לא רואה תשובות, וגם לא רואה שאתה יודע אותן. אבנה מחדש את השאלה. מה לעשות לאלה שהרבה יותר מתקדמים במחשבותיהם, ולא מעניין אותם כיצד המטבע נופל או מה לעשות כדי שאצלי יהיה הכול טוב? ועד כמה רחוק יכולה המחשבה להגיע?

תשובה: מחשבות – זה מצוין, "הכול במחשבה יתבררו". אבל הן לא צריכות להוביל את האדם לתחום הדמיון. צריך לחשוב על מה שכבר השגת, או על איך להשיג את מה שעדיין לא השגת, איזה מאמץ להשקיע. אבל מיותר לדמיין את הנסתר, מפני שכל התמונות שאנחנו מציירים לעצמנו הן שקריות, ואפילו לא קרובות לאמת. הדוגמה הבולטת היא הסקת המסקנות שלך בנוגע לכך, שלאחר שמגיעים לגמר התיקון "יהיה משעמם". לאחר שמגיעים לגמר התיקון מתחילים החיים האמיתיים, הם עד כדי כך ססגוניים, שאפילו אין לנו מילים לתאר אותם. ובינתיים, אנחנו רק מתכוננים אליהם. על האדם להבין בדיוק מהו מחקר מדעי על בסיס נסיוני, ומה דמיון חסר רקע, ולעצור את עצמו, לא לאפשר לעצמו להתעמק בפילוסופיה.

שאלה: תעזור לי בבקשה למצוא תשובה, מדוע אנשים רבים נעלבים, זמן רב לא מדברים ומסיטים את האחרים נגד מי שפגע בהם? כיצד אפשר לתקן זאת ולהימנע מכך בהמשך?

תשובה: ישירות זה בלתי אפשרי, מפני שפועלים בינינו כוחות השבירה. רק האור העליון יכול לתקן אותנו, לאפשר לכל אחד להרגיש את הקשר הפנימי בין החברים. לכן, בתוך הקבוצה לא צריך להתעסק בבירור היחסים, אלא ביצירת אווירה של גדלות והשתוקקות לקראת המטרה. אז אנחנו מתעלים מעל המחלוקות בינינו ומושכים את האור העליון, הכוח המתקן.

שאלה: האם אתה יכול לעזור לי לקבל מידע על "אלף שולחנות עגולים" – מי וכיצד אירגן, מי השתתף, מהי מטרת הפרויקט, התוצאה שהושגה, תכניות המשך וכן הלאה.

תשובה: האירוע "אלף שולחנות עגולים" אורגן על ידי תנועה ישראלית לצדק חברתי. אנחנו תמכנו בה, מכיוון שרק על ידי מאמץ משותף אפשר לפתור בעיות חברתיות, כאשר אנשים מתחילים להתחשב אחד בשני, ולא להתכסות עם השמיכה. כמובן שאירוע אחד לא מספיק כדי לשנות את האקלים החברתי, ואנחנו ממשיכים לארגן "שולחנות עגולים" ברחבי המדינה. את הפרטים בנוגע לארגון אירועים כאלה אפשר לקבל באתר של תנועת ה"ערבות".

שאלה: אתה מביא לעתים קרובות דוגמה, ששלחו לך מכתב בעברית ממחנות בסיביר, והרב"ש אמר לך שהאדם הזה נמצא בהשגה רוחנית. האם אני מבין נכון שכאשר אעבור את ה"מחסום", כבר בדרגה הרוחנית הראשונה אני אוכל לקרוא תע"ס וזוהר בעברית ללא תרגום ולכתוב מכתבים כאלה בעברית?

תשובה: אתה מתחיל לראות שהעברית היא לא רק שפת תקשורת בין בני אדם, אלא השתקפות של כוחות עליונים, שילובים בין ה"אור" ל"כלים". אבל כיצד זה יתגלה, עכשיו אינך מבין ולא כדאי לנחש. לדעת עברית זה לא מטרה כשלעצמה ואפילו זה לא נחוץ להתקדמות הרוחנית.

שאלה: אני נהגתי לשלם מעשר חודשי, אבל הספקות והחפירות בתוכי הביאו אותי לכך שהפסקתי. בחודשים האחרונים אני חולה הרבה, מאבדת משהו. האם זה קשור בצורה כלשהי לעובדה שאיני משלמת מעשר יותר?

תשובה: לא. את פשוט עזבת את דרך התיקון הפרטית, "דרך תורה", ועברת ל"דרך הייסורים" הכללית. זה לא אומר שאת תסבלי מצרות מיוחדות, אבל עכשיו פועלים עליך אותם הכוחות כמו על יתר האנושות, שדוחפים מאחור להתפתחות.

שאלה: אני לא מסוגלת למצוא פיתרון או להבין את המצב המוזר שנקלעתי אליו. אני רוצה להשתתף בפיתוח קבוצתנו בנובוסיבירסק, אך לצערי אני נאלצת לבזבז את כל מרצי וזמני כדי לפרנס את עצמי. יש הרבה עבודה פשוטה, אך משלמים עבורה מעט, יש צורך לעבוד בשלושה – ארבעה מקומות. המצב הזה מעיק עליי מאוד ואני לא יכולה להשלים עימו, ולצערי אני אפילו לא מוצאת הסבר לכך. תסביר בבקשה מה לעשות. אני במצב נפשי גרוע, בגלל שמבזבזת את חיי על "אוכל", אבל מרגישה שהייתי יכולה לתרום רבות לקבוצה.

תשובה: אם מלמעלה הכניסו אותך למסגרת כזאת, זאת אומרת שדווקא היא נחוצה להתקדמותך. טוב מאוד שאת שואפת לתמוך בקבוצה, אבל חשובים דווקא ההשתוקקות, המאמץ, העבודה הפנימית של האדם. תודי לבורא על כך שהוא מעודד את ההשתוקקות שלך, ולא מאפשר לך להרגיע את עצמך על ידי פעולות חיצוניות כלשהן.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/fCX8A

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest