קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה מהבלוג באנגלית: מאז שהתחלתי ללמוד קבלה, נדמה לי שהתחלתי להרגיש "לשמה", זאת אומרת, את הכלי של הבורא. האם זה יוצא מן הכלל, או שכל התלמידים החדשים מרגישים משהו דומה?
תשובה: כשאדם מתחיל ללמוד קבלה הוא מעמיד את עצמו תחת ההשפעה של "האור המקיף". "האור המקיף" משנה את תכונותיו של האדם, וזה גורם לשינוי המצבים הפנימיים. זה בולט במיוחד בהתחלה, כשמתרחש המפגש הראשון עם האור והאדם מרגיש לראשונה את השפעתו. אבל עדיין בלתי אפשרי לתת הגדרה מדויקת לרגשות הללו. נחוצים ניסיון, הבנה, כיצד וכלפי מה למדוד את מצבך, עם מה להשוות. הגדרת המצב הרוחני – זאת תוצאה של חשבון מדויק, ולא סתם חוויה בלתי רגילה. אז תתקדם והכול יתבהר בהדרגה.
שאלה מהבלוג באנגלית: על פי בעל הסולם "מקובלים חכמים מובילים אותנו לעולם הבא". מאיפה לי לדעת שהם "חכמים"?
תשובה: ישר ולעניין – בלתי אפשרי לדעת, הרי לשם כך עליך לרכוש חכמה. בצורה עקיפה אפשר להשוות את דברי המקובלים עם מה שמדברים המדענים במדעים "הארציים". הקבלה אינה סותרת את המדע הרגיל, אלא היא כוללת את הכול, בזמן שהמדע מחלק את העולם למרכיבים וחוקר אותם בנפרד, בלי לקשור את הכול לתמונה אחת שלמה. באופן קבוע בבלוג מפרסמים את דעותיהם של מדענים, כלכלנים, סוציולוגים, ביולוגים, פיזיקאים. תחקור ותשווה. תהיה חוקר. הקבלה מתנגדת לפאנאטיות, היא בעד דרך התפתחות מודעת.
שאלה מהבלוג באנגלית: מדוע תהליך הדבקות עם הבורא כה ארוך? מדוע זה לוקח כל כך הרבה שנים? אני משתדל בכל הכוח להתחבר לעולם אחר, מפני שאני מודע לקיומו, אבל כל הזמן נזרק לאחור. אני לומד מהספרים, מתחבר לקבוצה. כנראה שדרושה כאן סבלנות, אבל אני באמת ממהר. אני מרגיש שיותר אין לאן לפנות. אני מרגיש שאין מקום נמוך יותר מהעולם הזה. נדמה לי שהעולם הזה הוא דווקא המקום שהאדם מכנה בשם "גיהינום".
תשובה: קוצר רוח היא תכונה נפלאה, לא בכדי נאמר, שמי שדוחה למחר לא משיג דבר רצוי גם כעבור שנים. אך קיים פרט אחד קטן – ביני לבין בורא לא מפריד כלום מלבד הרצון שלי. אף אחד לא זורק אותי. הרי הבורא הוא תכונת ההשפעה, לגלות אותו, זה אומר, לגלות בתוכי את התכונה הזאת. להתבטל בפני הקבוצה, לבטל את כל החשבונות שמכוונים לטובתי. ה"מחסום" הוא בתוכנו, זהו מחסום פסיכולוגי בין אלטרואיזם לאגואיזם. לכן, תמשיך לגלות חוסר סבלנות לתיקון, תגלה קוצר רוח כלפי האגו שלך. זה הדבר היחיד שנדרש מאיתנו.
שאלה מהבלוג באנגלית: באחד השיעורים אמרת שהאינטרנט הוא תוצאה של התפתחות האגו, והוא תוספת חומרית לאגו. האם לאינטרנט יש קשר להתפתחות הרוחנית בקבוצות הווירטואליות והפיזיות?
תשובה: כל עולמנו הוא תוצאה של התפתחות האגו, אבל זה לא אומר שאין לנו זכות לנצלו על מנת לתקן את עצמנו. זכותנו, ובדיוק למטרה הזאת הוא מיועד. אפשר להפיק תועלת מכל דבר אם מתייחסים אליו נכון. האינטרנט הוא אמצעי קשר מצוין בין בני אדם שחיים במרחק אלפי קילומטרים זה מזה. בזכותו אנחנו יכולים ללמוד ביחד ולערוך אירועים ולהתנהג כקבוצה אחת. זה ברמה הגשמית, אך לאחר מכן, אנחנו מצרפים לזה עבודה פנימית ובאמת נעשים מאוחדים.
שאלה מהבלוג באנגלית: ברצוננו לרכוש 23 כרכים של ספר הזוהר. מוצעות שתי ערכות: אחת, שנכתבה על ידי שמעון ומייקל ברג, והשנייה, על ידי הרב אשל"ג. איזו מהן נכונה?
בנוסף לכך, אמרו לנו שאת המורה צריך לבחור על פי מוצאו. כיצד ניתן לדעת זאת, אם יש מספר רב של מורים שונים שאינם קשורים למרכז החינוכי (LC)? האם הסניף של ברג הוא כמו ה-LEARNING CENTRE? אם לא, מדוע הם אינם מתחברים כמונו? אנחנו זקוקים לעזרתכם כדי לברר את העניין.
תשובה: גישתנו לקבלה שונה בתכלית משיטתו של ברג. אנחנו לומדים רק מהמקורות, וקודם כל את מאמריו של בעל הסולם והרב"ש. ישנם הבדלים נוספים, לא פחות חשובים. לא מהרגלנו לשפוט מישהו, אבל אנחנו מוכנים לחשוף את כל הפרטים של שיטתנו, לענות על כל השאלות בנוגע אליה. תבין אותה, ואחר כך תחליט האם היא מתאימה לך.
שאלה מהבלוג באנגלית: (תגובה לפוסט מי אני, צדיק או רשע?). בינתיים, אין באפשרותי לענות על השאלה הזאת, אבל האם אפשר לראות את ייסוריהם של יצורים כמו אדם ובעל חיים, בלי לספוג את כאבם? האם עליי להצדיק את הבורא או שעדיף לנסות לעזור לאנשים לעצור את השיגעון הזה? אוכל להצדיק את הבורא על הטוב רק אחרי שאתעלה מעל ה"מחסום". כיצד אתה יכול להצדיקו עכשיו ולכנות את העולם שלנו מושלם, כשאתה בעצמך משתדל לתקן אנשים רבים מהאגו ומרוע?
אני בהחלט בוטחת בבורא שיסיים במקומי את מה שהוא התחיל, הוריד אותי כדי שאתקיים בשני המימדים (הטוב והרע). אבל אם עכשיו אין לי מצב גבוה יותר שמכוון אותי, אז לעולם גם לא תהיה לי תקווה לתיקון, ואם התיקון הוא לא המטרה שלי, אז לשם מה בכלל נחוצה כל העבודה להצדיק את הבורא?
תשובה: להצדיק את הבורא, זה לא אומר להשתכנע בנוגע למשהו, אלא לגלות את הבורא ככוח היחיד שפועל בבריאה, ככוח הטוב והמטיב. זאת אומרת, להבין שהסיבה היחידה לכל הצרות היא חוסר התאמתנו לכוח הזה על פי התכונות. חוסר ההתאמה הזה מעוות את תפיסת עולמנו ומאלץ אותנו להרגיש שהעולם מלא ייסורים וכאב, ולא אהבה ושלימות כפי שהוא באמת. הרע לא נמצא בחוץ, הוא בתוכנו, בתוך התכונות שלנו. אם מתקנים אותן, אז במקום רע אנחנו נרגיש רק טוב ונוכל להצדיק את הבורא.
שאלה מהבלוג באנגלית: (תגובה על הפוסט מי אני, צדיק או רשע?). כיצד אתה יכול לטעון שלא קיים אמצע בין "רשע" ל"צדיק", אם המצבים האלה מבארים שנאה ומזרזים את האהבה לכל היצורים החיים? כאשר אנחנו משחקים בקיצוניות זאת או אחרת, אנחנו מפרקים את העולם לחלקים ומעוררים שנאה להפכיותנו. אם העולם הוא אין סופי, אז אין רשעים וצדיקים – כל זה אשליה. שניהם זאת השתקפות פשוטה של פרי דמיוננו. כל מדידה נותנת כיוון חיובי ושלילי. האם זה לא האיזון האמיתי בין טוב לרע שלפי דבריך אינו קיים?
תשובה: העולם קיים רק בתפיסתנו, והוא תוצאה של התכונות הפנימיות שלנו. הבורא הוא הטוב המוחלט, וכל פעולותיו גם טובות באמת, ואני תופס אותן כאלה במידה שאני דומה לו. לכן, על האדם לתת לעצמו דין וחשבון על עצמו ולראות את עצמו כצדיק שכולו מתוקן ולכן מצדיק את הבורא בכל, או רשע שזקוק לתיקון עד כדי כך, ששהות במצב כזה גרועה ממוות. כל מצב ביניים, השלמה עימו, מצביע על העיכוב, ולכן מזיק.
שאלה מהבלוג באנגלית: האם הקבלה עוזרת לרפא מחלות ולהחזיר חובות?
תשובה: לא, לא עוזרת, אבל מפתחת יחס נכון לשניהם.
שאלה מהבלוג באנגלית: אם אני לומד קבלה בצורה עצמאית במשך זמן מה, ולפתע אפסיק לעשות זאת, האם אני אפסיק להתקדם ו"אפול" ברוחניות או שאשאר באותה הרמה?
על פי החוקים הרוחניים האנשים קרובים אחד לשני בהתאם לעקרונותיהם (דעות, חשיבה). אם אני אלמד קבלה, אתחיל להשתנות, ומשפחתי לא, האם עליי לעזוב אותם, אף על פי שההחלטה תהיה קשה, או להישאר איתם ולהפסיק להתקדם?
תשובה: לימוד עצמי של הקבלה לא תמיד מקדם במדרגות הרוחניות. לכן, קשה לדבר על רמת ההתקדמות ועל נפילה כלשהי ממנה.
אך ניתן לומר שאם אדם מפסיק את הלימוד, הוא פשוט "מכבה" את ההארה הטובה שיורדת על נשמתו מתוך ספרי הקבלה.
שווים לא אומר דומים. כל חלקי הגוף אינם דומים, אבל חשובים במידה שווה לקיום הגוף. כך גם בחברה ובמשפחה. ומי שאינם לומדים קבלה, הם לא פחות חשובים לתיקון העולם, מפני שהם נושאים רצונות שקשים מאוד לתיקון, על אף שלפעמים נראים פשוטים מדי. אם אתה תתקדם באמת על פי שיטת הקבלה – תראה עד כמה באמת חיברו אותך עם משפחתך למבנה רוחני אחד להתקדמותכם המשותפת.
שאלה מהבלוג באנגלית: לפני זמן מה אני השתתפתי בסדנה שבה המנחה כל הזמן צעק. אני מעולם לא ראיתי דבר כזה. האם זה מקובל? אם לא, מה לעשות עם החברים כדי לתקן את המצב כדי לחזק את האיחוד ולעודד חיבור בריא בתוך הקבוצה? כיצד מתעלים מעל מצב כזה כאשר מישהו צועק, מנחה או אדם אחר?
תשובה: מעל מצב כזה לא מתעלים לבד, אלא ביחד, במיוחד בסדנה. אנחנו עושים סדנאות על מנת להתאמן על האיחוד בינינו, לכן, מלמעלה שולחים ניסיון בנוגע לאיחוד הקבוצה.
לכן, כולם בקבוצה צריכים להשתדל להרגיש את הרצון המשותף כדי להתגבר על התנהגות שמפריעה בעבודה, וביחד להגיע להחלטה זאת או אחרת. מהי – זה כבר לא חשוב, לתת הערה כללית או להרחיק את החוצפן או לכלול אותו כחלק מכם.
העיקר בדיון ובקבלת החלטה, זה להרגיש אחד את השני ולהתחבר. אם תצליחו להגיע לזה, אז כל החלטה תהיה נכונה.
שאלה מהבלוג באנגלית: אני לא סובלת יחס מחפיר לבעלי חיים, ותמיד בוכה כשאנשים מתאכזרים אליהם. ברצוני להציל את כל בעלי החיים מהאגו האנושי ואני מוכנה למות למען זה. כיצד ניתן להסביר תופעה כזאת?
תשובה: את, בדומה לאנשים רבים, מרגישה קירבה גדולה מאוד לבעלי החיים, מפני שגם הגוף הפיזי שלנו הוא בעל חיים. לכן פועל עלייך המנגנון של "מעבר" פסיכולוגי. הוא פועל תמיד כשאנחנו רואים את הייסורים של האחרים – האגו שלנו בתת ההכרה מעתיק אותם עלינו, לכן גם הוא סובל.
בנוסף לכך, מופיעה אצלנו הרגשת סכנה כשאנחנו הופכים להיות עדי ראייה להתנהגות אכזרית סדיסטית, גם אם היא מכוונת כלפי האחרים. לכן, ברור לגמרי שרוצים להיפטר מהרגשה כזאת אחת ולתמיד.
דבר נוסף, אחת השאיפות העמוקות של האדם היא אהבה והרמוניה. לכן, הפרתה של ההרמוניה, אפילו בדומם, נתפסת כמשהו מכוער, ובמיוחד אכזריות, סדיזם, גסות רוח בהתנהגות של האנשים, נתפסת כניסיון להפר את ההרמוניה הרצויה, של משהו פנימי ויקר, כמו סוף העולם.
שאלה מהבלוג באנגלית: לפני זמן מה אני קראתי את המאמר: "תופעת הקוף המאה". הרעיון העיקרי הוא בכך שכאשר מספר מוגבל של אנשים לומדים תהליך חדש כלשהו, אז הידע הזה נשאר רק בתוך הכרתם. אבל ברגע שלפחות אדם אחד רכש את הידע על התהליך הזה, אז ההכרה וההבנה שלו עוברות ממנו לאחרים. בצורה כזאת, כאשר מסה קריטית מסוימת של אנשים מבינים את זה, המודעות מתגברת עד שכמעט כולם תופסים.
אם בזמן הכנס, אנחנו נשמור בכוונה על כללי המשחק, האם זה ישפיע על כולם? במילים אחרות, האם הכנס יגרום לערבוב בינינו בשדה אחד? האם אנחנו נגרום לזירוז האנושות כולה? האם אנחנו כקבוצה נוכל לגרום לתופעת "הקוף המאה"?
תשובה: אף על פי שבעולמנו המדענים מטילים ספק על עובדת "תופעת הקוף המאה", יחד עם זאת, מנגנון ההתפשטות של התופעה החיובית קיים. ניתן להסביר זאת על ידי כך שהאנושות כולה היא נשמה אחת, גוף רוחני אחד. ובגוף כמו במערכת אחת, המידע מתפשט מייד, וכל שינוי באיבר כלשהו מרגישים כל התאים וכל חלקי הגוף.
אנחנו חלק מהנשמה הכללית שנקראת "ישראל", המכונה גם "לי ראש" – כלומר תחילת הכול. אם נתאמץ ונהיה כמו הבורא בחיבור בינינו, עד כמה שנהיה מסוגלים לעשות זאת, אנחנו נרכוש את ה"שכל העליון" של החיבור. ואז, בדיוק באותה המידה, פעולותיהן של כל יתר חלקי נשמת האנושות המאוחדת יהיו מתוקנים – יפעל עליהם השכל העליון. כפי שנאמר במאמר מתוך ספר "שמעתי", חלקי הגוף אינם זקוקים כל אחד לשכל שלו, תפקידו של הראש לדאוג לפעולות נבונות של הגוף.
שאלה מהבלוג באנגלית: האם קראת על מחקרים המתוארים בספרו של אדווין בלאק (Edwin Black) "מלחמה נגד חלשים" (War Against the Weak)? מסתבר שקרן קרנגי, קרן רוקפלר, ביל גייטס ואחרים מאחדים את מאמציהם על מנת להחליש, לטמטם, לשדוד, לעשוק את האנושות, מתוך מחשבה שהם עושים משהו טוב. בבקשה תחלוק עימנו את מחשבותיך בנוגע לכך. מה על האנושות לעשות בנוגע לעריצות הזאת?
אני תומך בהחלט ברעיונותיך בנוגע להישרדות בתנאים של ערבות הדדית.
תשובה: אין להם אפשרות אחרת. בדרך כלל, אנחנו מחפשים בפעולות של בני האדם תכלית כלשהי: רעה או טובה. אבל הם אגואיסטים רגילים, מה שאומר שאפילו המעשים הטובים שלהם בסופו של דבר גורמים להגברת הרע בעולם, מפני שאגואיסט, גם אם מבצע מעשה טוב, אינו מסוגל להתנתק מהכוונה "לעצמו". זה נכון במיוחד בנוגע לאגואיסטים הגדולים שבעולם שלנו כמו המיליארדרים האלה.
לכן, לא כדאי לבזבז מאמץ וזמן על מנת לנתח את מעשיהם ולברר את כוונותיהם. על השאלה "מה על האנושות לעשות" ישנה רק תשובה אחת: להקשיב למסר שאנחנו משתדלים להעביר לאנושות, ולהפיץ את שיטת ההשכלה והחינוך האינטגרלי.
