דף הבית / קבלה לעם / שאלות ותשובות / שאלות ותשובות, 05.02.2013

שאלות ותשובות, 05.02.2013

תשובותיהם של מרצים מ"מכללת קבלה לעם" על שאלותיהם של קוראי הבלוג

שאלה: סוף העולם לא התרחש, באשמתו של אדם. אם נרוקן את השכל שלנו, נהפוך אותו לרגיש, צלול ופתוח לרעיונות חדשים במידה מרבית, אז אנחנו יכולים לצפות ל… צללי האגו שלנו שנסתרים מהתודעה שלנו, אבל קיימים בתת ההכרה. הם מזיקים לנו, מייסרים אותנו ומגבילים את עלייתנו. איזו תפילה תביא לתיקון?

תשובה: רק תפילה עבור החברים, שהם יעלו יותר ויותר ושיהיו לכוח אחד, לשכינה המלאה באור.

שאלה: לאחרונה אנחנו מדברים רבות על "משחק", למשל כשאנחנו מתאספים במעגלים, אנחנו משחקים בכך שנמצאים כבר בדרגה הבאה, באהבת הזולת וכן הלאה. אם אני מבין נכון, שלא מדובר על משחק "בצחוק", אלא ברצינות, על "הזדהות" שלנו עם התפקיד, על ניסיון לשקוע בתוך המצב כמו שחקן שהוא "חי" את התפקיד ולא משחק אותו. אם ילד משחק בלהיות אלוף במשהו או נהג, זה לא אותו הדבר כאשר חייל פשוט מתרגל להיות אלוף או תלמיד שלומד לראשונה לנהוג על משאית.

בדומה לזה, אני לא מסוגל להבין לחלוטין את הרגשת השנאה כלפי חבריי, במיוחד שנאה רוחנית (יתכן, עד שלא ארגיש, אז לא אבין). אבל זה כבר נושא אחר.

תשובה: מצד אחד, אתה צודק, המשחק צריך להיות "הזדהות" עם התפקיד, אימוץ התכונות שמשחקים. כך משחקים הילדים, ותוך כדי המשחק הם מתפתחים, מתקרבים לתפקיד שהם משחקים. אבל מצד שני, למשחק ישנו גם תפקיד נוסף, השפעתו על הסביבה. על ידי משחק כלפי החברים, אני מעורר גם אותם לשחק, והמשחק שלהם ישפיע עליי בחזרה. וכאן כבר חשובה המיומנות, היכולת לא לזייף ולשכנע את החברים בכנות של המשחק שלי. זה חשוב עד כדי כך שאנחנו עושים מדי פעם סדנאות משחק.

השנאה הרוחנית, השנאה כלפי החברים היא באמת "נושא אחר". זה לא נושא למשחק. אנחנו לא משחקים שנאה ובכלל לא מתעסקים בה. מטרתנו היא לפתח אהבה, ובתגובה מגיעה הרגשת חוסר היכולת לעשות זאת, הכרת הרע של האגו שלנו, וכתוצאה מכך באה התפילה לתיקון.

שאלה: הרגל הופך לטבע שני. האם יתכן שעל ידי העמדת פנים כלפי החברים (כדי לעורר קנאה לרוחניות) שאני גדול, ועל ידי הדיבורים על גדלות המטרה בלי לראות אותה, אנחנו אחר כך נעמיד פנים גם כלפי הבורא?

תשובה: אנחנו יכולים לשחק עם הבורא, אבל גם הוא משחק איתנו. אם אנחנו משתדלים לשחק בתכונות הנכונות, הוא מראה לנו עד כמה אנחנו רחוקים מהתכונות הללו. בדיוק משחק כזה מביא אותנו לתפילה אמיתית לתיקון.

שאלה: עד כמה לערבות ולהתכללות ההדדית בין החברים יש מקום בחיים הגשמיים? האם כדאי להקים קשרים עסקיים בין החברים, והאם זה יכול לעזור בהתקדמות הרוחנית?

תשובה: לא. על אף שבעל הסולם כותב על כך שצריכה לקום "מדינת קבלה" עם עצמאות כלכלית, יחסים כאלה עדיין לא בשבילנו. ביחסים כאלה חייבים להפריד בצורה ברורה בין רוחניות וגשמיות. בינתיים, אנחנו לא יודעים לעשות זאת.

שאלה: יתכן שזה טיפשי להיכנע לבהלה הכללית של "סוף העולם" שמישהו קבע, אבל זה עורר בי את השאלה הבאה. האם אני הבנתי נכון שאפילו "דרך ייסורים" היא בסך הכול המניע היחיד שיביא בהכרח לדרך הקבלה? כלומר, האם אדם חייב בעצמו לטפס את כל 125 המדרגות, ואף אחד לא יעשה זאת במקומו? אבל מה יקרה אם אנחנו לא נספיק להעלות את כולן לדרגת נשמה אחת, לאסוף את כל השברים של ה"כלים" השבורים עד למועד הנקוב? האם בכל זאת כולם יחזרו למקור בלי לעבור תיקון שלם? או שאולי בכל זאת לא כולם יגיעו לזה? האם זה נורמלי להרגיש דאגה ואפילו פחד "לא להספיק"?

תשובה: אנחנו בטוח נספיק, אבל השאלה היא איזה ייסורים נצטרך לעבור. מלמעלה מודדים את הכול בצורה מדויקת ביותר ונותנים לנו בדיוק את מידת הייסורים הדרושה כדי לדחוף אותנו להתפתח. אם אנחנו לא נתקדם בעצמנו, הייסורים יתחזקו עד למלחמות עולם גרעיניות.

על כך כתב בעל הסולם במאמרו "הדור האחרון": וכבר דברתי מזה, שיש ב' דרכים לגילוי השלמות, או דרך תורה או דרך יסורין, ולפיכך סיבב הקב"ה ונתן את הטעכניקא לבני אדם עד שמצאו הפצצה של אטם ושל מימון, שאם עוד לא ברור לעולם החורבן הכללי שהם עתידים להביא לעולם, יחכו עד למלחמות עולם שלישית או רביעית ח"ו, ואז יעשו הפצצות את שלהם, והשארית שישארו אחר החורבן, לא יהיה להם עצה אחרת אלא לקחת על עצמם עבודה הזו – שהן יחיד והן אומה לא יעבדו בשביל עצמם יותר ממה שצריכים לקיומם ההכרחי ושאר כל מעשיהם יהיו לטובת זולתם".

שאלה: מדוע אנחנו, בעודנו חיים בעולם הזה, דואגים לעולם הבא (הרוחני) שבו עדיין לא קיימים. האם העולם הזה עד כדי כך גרוע ולא מעניין, שאפשר לא לשים לב לחמשת החושים שלנו? מדוע אל-וקים אמר: "פרו ורבו" במקום "תחיו להנאתכם"? למה נברא העולם הזה, וגם אנחנו בתוכו, האם כדי "לשאת בנטל" הפיזיולוגיה שלנו – לבנות משפחה, להוליד ילדים, להתחבר, להתאהב, ללמוד?

תשובה: העולם הזה נברא כדי שאנחנו נבין שבלתי אפשרי לחיות בצורה אגואיסטית. אבל כאשר אדם מגיע למסקנה הזאת ומתחיל לעבוד כדי לתקן את עצמו, הוא מגלה עד כמה שגרת העולם שלנו – העבודה, המשפחה, החברות, האהבה – תורמת להתקדמותו הרוחנית. אז כל העולם מתמלא במשמעות אחרת, עמוקה יותר.

שאלה: שאלה בנוגע למעשר. אני ובעלי חוסכים כסף לקניית דירה (אנחנו משלמים מעשר מהמשכורת). גם ההורים עוזרים לנו. האם עלינו לשלם מעשר מהכסף שנותנים לנו ההורים לקניית הדירה?

תשובה: אם ההורים מעבירים כסף לחשבונכם, אז יש צורך לשלם מתוך זה מעשר. משלמים מעשר מתוך כל סכום שהוא משמש כהכנסה, לא משנה מה מקורו.

שאלה מהבלוג באנגלית: נאמר: "אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה".

האם אלף לא צריכים להיות כאחד? אם הקבלה אומרת שעלינו להיות אחד שלם, אז כיצד 999 אנשים יכולים ללכת לאיבוד בהשגת המטרה? מסתבר, כי 999 צריכים ללמוד לחינם רק כדי שאדם אחד יהיה מקובל? האם אדם אחד זוכה להיות מקובל על חשבון 999 אחרים?

המחשבה הזאת מייסרת אותי ולא מרפה ממני בלילות.

תשובה: הביטוי הזה מסתיים כך: "…ואחד יוצא להוראה" (לאור).

נכון שאלף אנשים צריכים להיות כאדם אחד. אם אלף תלמידים שלומדים קבלה לא נעשו "כאיש אחד בלב אחד", זאת אומרת שהם עשו טעות בחשבון – או שהם למדו לא בכל הכוח או שהם כיוונו מאמצים לא לאותה המטרה.

אם המטרה נכונה ומשקיעים מאמץ מרבי, אז כל אחד מהם נעשה אותו "אחד". כלומר, כולל בתוכו אלף חברים לפי הכלל "פרט וכלל שווים", "כמו שתי טיפות מים", מפני שרק אם הוא כולל בתוכו את כולם הוא יכול להיקרא מקובל אמיתי.

לפי תנאי הערבות כל אחד מהם לומד לטובת האחרים, כלומר, לשם חיבור, וזה לא יכול להיות בשום פנים ואופן "לחינם". כמו כן, לפי חוק הערבות, אכן מסתבר, שכל אחד מהם נעשה מקובל בזכות האחרים, מכיוון שכל היתר התאמצו למענו.

שאלה מהבלוג באנגלית: מה אומרת הקבלה על מדיומים, אנשים שיכולים לתקשר עם מתים? האם אנחנו חוזרים לגלוג חיים חדש מייד לאחר מותנו?

תשובה: הקבלה רואה ב"תקשור עם מתים" פעלולים פסיכולוגים, לא יותר מזה. אנחנו לא עוברים גלגולים, אלא מתים בלי לחזור.

חלקי הנשמה הכללית עוברים גלגולים, מתקנים כל פעם תכונות מסוימות, לכן כל פעם בעולם שלנו מופיע אדם שונה לחלוטין.

בוודאי שכל אחד מהאנשים האלה יכול לומר "הנשמה שלי", אבל זה לא נכון, מפני שהוא בסך הכול "ביטוי" אחד מתוך רצף ביטויים של חלק כלשהו מהנשמה הכללית בעולם שלנו.

ולידתו של "ביטוי" כזה, לפי מושגי הזמן, מייד לאחר הגלגול הקודם או לאחר זמן מה, תלויה אך ורק בצורכי המערכת לתיקון הנשמה הכללית.

שאלה מהבלוג באנגלית: האם לדעתך מתקרב הזמן שבו להבדלים של דת ואמונה לא תהיה שום משמעות? אם כן, האם זה יגרום לשינוי בהבנה שלנו כלפי מהות חכמת הקבלה? ואם לא, אז היכן יישארו האנשים שמגיעים לקבלה ממוצא לא יהודי? האם אנחנו נוכל, אם נרצה בכך, להתגייר, ואם כן, אז כיצד? נראה, כי האפשרות היחידה לעשות זאת היא רק דרך היהדות האורתודוקסית?

תשובה: כן, הזמן הזה מתקרב, ולאותם אנשים אשר לפי דרישת נשמתם, נועדו לגלות את המהות האמיתית של קבלה, ספק אם משהו יעצור בעדם מלעשות זאת, כולל הדת או הלאום שלהם. הדוגמה לכך היא הקהילה שלנו שבה משתתפים אנשים מעשרות לאומים ואמונות. הם מתפתחים רוחנית על פי שיטת הקבלה. והיהדות היא דת.

שאלה מבלוג באנגלית: האם ישנן "קליפות" ב"קו האמצעי"?

תשובה: כנגד כל אחד משלושת הקווים ישנה ה"קליפה" שלו. אם "הקו האמצעי" הוא עבודה "ישר-אל" "על מנת להשפיע", לטובת הבורא, אז ה"קליפה" שלו הופכת את מרכיבי העבודה הפנימית הרוחנית למרכיבים חיצוניים של פעולות ומעשים, ובכך מסתירה את העובדה שהעבודה נעשית ב"על מנת לקבל", לטובת האגו.

שאלה מהבלוג באנגלית: (התייחסות לפוסט "על מי מוטל התיקון?")

תודה רבה על הפוסט הנפלא. אצלנו בבלקן רבים אינם יודעים מי היו אבותיהם ההיסטוריים. כלומר, בעולם הפיזי לכל אחד יכולה להתעורר ה"נקודה שבלב", גם אם הוא שייך לאומות העולם. או למשל, מורים של תורות המזרח למיניהן יכולים להיות גם "ישראל" ברוחניות, ובעולם הפיזי לקבל צורה חיצונית שונה ואמצעי קשר שונים עם העולם. אם כך, האם כל המורים והנביאים בעולם העליון שייכים ל"ישראל", ורק בעולמנו מתגלמים דרך עמים שונים אחרים? במקרה הזה, האם תיקון של עם ישראל הגשמי והתנהגותו הכרחיים כדי לאחד את כל הצורות החיצוניות בעלות אותה התכונה הפנימית? או שאיחוד כזה אפשרי רק ברוחניות?

תשובה: ברגע שהמושגים הרוחניים מגיעים לחומר אגואיסטי של העולם שלנו, הם מייד מתחילים לנצל את האגו לטובתם, והדבר שייך בעקיפין לתיקון דרך הייסורים. אבל המושגים האלה מולידים בהמוני העם המון מורים ונביאים, שמונעים על ידי השראת האגו מרעיון ההשפעה, מגדלותו, ומהפקת תועלת לבניית חברה הרמונית, אך לא מעבר לכך. לכן, איחוד רוחני איתם הוא בלתי אפשרי.

כתוצאה של כל פעולה רוחנית נשארות "רשימות" רק באותו חלק מהנשמה הכללית שעבר שינוי.

השתוות התכונות בעולם ההשפעה מתגלה גם בעולם התוצאות (עולמנו) כקרבה וקשר בין האנשים, שבהם מתגלמים שורשיהם הרוחניים, לכן קיים בעולמנו העם היהודי.

המעבר מקבלה להשפעה שהתרחש בחלק מהנשמה הכללית, שהתגלם בעולמנו בקבוצת אברהם, השאיר "רשימות", שאותן חייבת לממש דווקא אותה קבוצת האנשים שבהם מתגלה אותו חלק מהנשמה הכללית. וגם כאלה שכתוצאה מהשבירה, בעלי "ניצוץ השפעה", כלומר, מבחינה רוחנית שייכים ל"ישראל". הם כולם חייבים לעבוד לטובת התיקון הרוחני של העולם.

ולהיפך, אנשים שפשוט מתלהבים מהרעיון של להשפיע בעולם שלנו, אפשר לשתף איתם פעולה דווקא בעולם הגשמי.

שאלה מהבלוג באנגלית: אני הייתי רוצה לדעת מה דעתה של חכמת הקבלה על הודעתה של "נשיונל ג'אוגרפיק" על כך, שבקרב בעלי חיים קיימת התנהגות הומוסקסואלית?

ברור שהתורה אינה מעודדת הומוסקסואליות. קל מאוד להסיק מסקנות חפוזות ולומר שכל ההצהרות הללו נועדו כדי לעודד את התופעה: ניתן לאלף בעלי חיים לכל מיני כישורים, כגון כלבי נחייה. אבל האם הטבע יכול להיות אגואיסטי כמו בני האדם, מפני שהומוסקסואליות הוא ביטוי של האגו.

תשובה: התורה היא ספר קבלה מדעי, לכן לא ניתן לומר שהיא מעודדת משהו או לא. היא רק מסבירה את תופעות הטבע ואת החוקים שעומדים מאחוריהם. בטבע העולם שלנו, הכול אגואיסטי במידה שווה, כולל הומוסקסואליות. הסיבה לתופעה הזאת היא השבירה וערבוב של התכונות השונות. מכיוון שהשבירה קרתה בכל הדרגות, אז גם רואים את התופעה הזאת בכל הדרגות. אבל הסיבה היא דרגת "המדבר", דרגת ה"אדם", היחסים ביניהם, דווקא שם צריך להיות התיקון, ועל ידי זה יתוקן כל הטבע.

שאלה מהבלוג באנגלית: מדוע אני מרגיש שאני עושה בחירה בצורה עצמאית ובעצמי מקבל החלטות?

תשובה: מפני שמטרת הבריאה היא לברוא נברא עצמאי, השווה בדרגתו לבורא, שאינו תלוי בו. אנחנו מתקרבים לצעד הראשון לקראת זה.

שאלה מהבלוג באנגלית: האם הלימוד של המקורות הקבליים יוצר סוג של קשר בין התלמיד לחומר שהוא לומד, שיכול להתבטא מעל תפיסת הזמן הרגילה שלנו? אם כן, כיצד התלמיד יכול לעבוד בצורה יותר מודעת עם הקשר הזה כדי להתקדם בדיוק בדרך הנכונה?

תשובה: כדי להתקדם בדיוק בדרך הנכונה, אנחנו צריכים כל הזמן להזכיר לעצמנו בזמן הלימוד שהמקורות מדברים רק על הקשר בינינו, על החיבור בין הנשמות ועל הכוח שמחבר בינינו. צריך לעשות זאת בצורה מודעת כל פעם כשמתחילים ללמוד.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/6rv4s

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest