דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ריקוד לפני הכלה

ריקוד לפני הכלה

מתוך מאמר של הרב"ש, "מהי חשיבות החתן, שמוחלין לו עוונותיו":

"אמרו חז"ל "כיצד מרקדין לפני הכלה". ולא אמרו "כיצד מרקדין לפני החתן". מה שאם כן לגבי סעודת נשואין אמרו "כל הנהנה מסעודת חתן". וכפי מה שהסביר אאמו"ר זצ"ל, ש"חתן" נקרא בחינת תורה, ו"כלה" נקראת בחינת אמונה.

והואיל שענין אמונה הוא למעלה מהדעת, זאת אומרת, שאין הדעת סובלתן, יש כאן ענין עליות וירידות, שזה נקרא בחינת ריקוד. כי אנו רואים, כשמרקדין, מרימים את הרגלים, ומורידים אותם חזרה, וכן חוזר חלילה. אי לזאת, כשמרימים את הרגליים (רגליים, מלשון מרגלים), כלומר שהולכים למעלה מהדעת והשכל, זה נקרא מרימים את רגליהם מהארץ (מהרצון).

אבל לא תמיד יש בכוחו של אדם להתגבר וללכת למעלה מהדעת. זה נקרא ששוב משימים את רגליהם להארץ. וזה שאומר "כיצד מרקדין לפני הכלה"."

האור העליון נמצא בקביעות, במנוחה מוחלטת. זהו המקור של טוב ומטיב שאף פעם לא משתנה. כל השינויים מתרחשים רק באדם. אם הוא עוסק בעבודת ה', כלומר רוצה להשיג מצבים הדומים לבורא, היינו השפעה ואהבה, אז הוא צריך לעבוד כלפי ה"חתן" וכלפי ה"כלה": לעשות מעצמו כלה שראויה לחתן.

על הכלה צריכים תמיד לומר שהיא כלה נאה וחסודה, ולא חשוב איך היא נראית, פעם יפה ופעם לא יפה, בכך שמזמינה באדם רצון לעבוד או לא. השינויים האלה אינם מתרחשים מן הסתם, אלא כך מתבהרים ומתעוררים ה"רשימות" באדם ומעבירים את האדם דרך כל מיני מצבים. אבל אנחנו מתחשבים בשינויים רק כלפי הבורא, ורק על השינויים האלה צריך לעבוד, עד שבחושים שלנו יתגלה שאין עוד מלבדו ושהוא טוב ומטיב.

הכלי שלנו נקרא "כלה", "מלכות", רצון לקבל שכל הזמן משתנה. ואנחנו צריכים מעל לכל השינויים הללו לעבוד כך שלא יהיו שום שינויים. אם אנחנו נוכל להחזיק ברצון לקבל ללא קשר לשינויים, אז בונים מעליו כלי, שגם הוא כל הזמן משתנה, אבל בצורה הפוכה לרצון לקבל הזה.

ככל שמורגש מינוס גדול יותר ברצון לקבל, כך יש לנו אפשרות להשיג פלוס יותר גדול בכלי שנמצא מעליו. כך יוצא ה"ריקוד". אנחנו שמחים לרקוד בעבודה הזאת, מפני שהיא הופכת עבורנו לחוויה מרתקת. האבחנות שמתבהרות ברצון לקבל הלא מתוקן שלנו בינתיים, הן רק כדי שאנחנו נכבד את האפשרות להתעלות מעליו. זה נקרא לרקוד לפני הכלה.

וכאשר אנחנו מסיימים את העבודה הזאת, אז זוכים ל"סעודת חתן". חתן נקרא "תורה", שמגיעה מלמעלה כמתנה. האדם מרגיש שלא מגיעה לו מתנה עליונה כזאת. אבל הודות לכך שהוא עשה עבודה כזאת, אז הוא מוכן להצטרף, להידבק לחתן.

אם הוא משיג כזה מצב, כאשר הכלה, שלפעמים נראית נאה ולפעמים מכוערת, תמיד תהיה עבורו נאה, יפה וחסודה, אז זו כבר כלה אמיתית. יופי, זה נקרא "אור חכמה", חסודה, זה נקרא "אור חסדים", אז "אור החכמה" מוכן להתלבש ב"אור החסדים". כך האדם מתקן את הכלי שלו ומגיע לסעודת חתן.

מתוך ההכנה לשיעור, 12.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
טבעת של כלה
הזמנה להיכל הכלה
מקשטים את הכלה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/yuO6W

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest