קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
יש כמה בדיקות בדרך, סימנים גשמיים ברורים לגמרי, שלפיהם אפשר להעריך אם אתה מתקדם בדרך או לא. והבדיקה הראשונה היא: האם אני דואג להרגיש את עצמי במרכז הקבוצה. לא במרכז של תשומת הלב הכללית, בזה שמחשיב את עצמי להכי חשוב, אלא במרכז של כל התקוות והתשוקות, במרכז החיבור והאיחוד, ההשפעה ההדדית, הדאגה ההדדית, באותו היסוד עצמו, "על רגל אחת", על אותו העמוד שממנו מתחיל החיבור: "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך".
קודם כל, לא צריך להפריע לאחרים! זאת אומרת, לצמצם את עצמך עד כדי "צמצום א'", כאילו שאני לא קיים, לא משתמש ברצון לקבל שלי. כך, שלידך יהיה מקום לכולם, ואתה בכלל לא תופס שום מקום, הפכת לאפס, לאיזו רוח רפאים, אתה רק בונה לאחרים מקום, כמו סדרן שמסדר כיסאות ודואג למקומות ישיבה לאחרים. זה נקרא "אל תעשה לחברך, מה ששנוא עליך".
כלומר אתה כבר בכלל לא תופס מקום, אלא נותן אותו לכל החברים. זהו התנאי הראשון ביותר, ולכן הוא נקרא "לעמוד על רגל אחת". כי על העיקרון הזה צריך לעמוד, ומעל זה יכולות להתרחש כל מיני פעולות, אבל כבר כתוצאה מזה. לכן אם אתה מצליח להשיג כזאת הרגשה, כאשר אתה קם בבוקר או לפני התחלת כל פעולה, זה אומר, שאתה מתקדם לכיוון הנכון.
ידיעות קודמות בנושא:
לעמוד איתן "על רגל אחת"
התפילה מראה היכן נמצא האדם
עומד עם רגל אחת על המדרגה הבאה
