צמצום ומסך

שאלה: איך אני יכול לצמצם את הזמן? האם אני צריך לוותר על הרצון לקבל שלי, ואז אוכל להגיע להשפעה אפילו תוך חצי שנה?

תשובתי: אני לא צריך לוותר ולבטל את הרצון לקבל שלי, אבל אני רואה שהוא מזיק לי. ואם אני מבטל את האגו, אז לא מפני שהוא גורם לי ייסורים.

אם אני מפסיק לעשן מפני שעישון מזיק לבריאות שלי, זה הרי לא אומר שעל ידי הפעולה הזאת אני מגיע להשפעה ויוצא לרוחניות.

אם אני עושה את זה כדי להימנע ממכות, זה לא נקרא השפעה והתקדמות רוחנית. זו לא פעולה נכונה לברוח ממכות. צריך להבין שאלה לא מכות, אלא חסדים, ואני צריך להרגיש שזה כך.

הפעולות שלי לא צריכות לצאת מהרצון לקבל שמרגיש טוב או רע, אלא מתוך הרצון להשפיע, שרוצה להרגיש מה טוב ומה רע בבורא. לפי זה אני צריך לקבוע, זה נקרא "מסך".

"מסך" מסמל, שאני מכוון לבורא ועושה חשבון בשבילו, ועל עצמי אני בכלל לא שם לב, אין אני! אני כולי מכוון רק לכיוון שלו. לעשות "צמצום", זה נקרא, שמרגע זה והלאה אני לא מקבל בחשבון את הרצונות, המחשבות והנטיות שלי, אלא משתמש בכל זה רק כדי להשפיע לבורא.

הוא, זה המטרה. כל התכונות והרצונות שלו זה בשבילי הכלי שלי. ואני משתמש בעצמי רק כדי למלא אותו. כלומר, אני משתמש בכל מה שיש לי, אבל מעריך את הרע ואת הטוב רק כלפיו, בו.

קודם כל, הוא. תחילה אני מרגיש את הרצונות, המילויים, החסרונות, הבעיות שלו. ואחר כך אני לוקח את עצמי ובודק איך אני יכול לממש את מה שחסר לו. כמו שאימא, בצורה טבעית ואינסטינקטיבית מסורה לתינוק שלה.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 23.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מצמצום מלא לגילוי מלא
ה"מסך" הוא החשבון לצורך העבודה מול הרצון
המילוי הוא המסך והאור החוזר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/QeT1Y

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest