תיקון על ידי שיטת ההצדקה

שאלה: איך אנחנו צריכים לבחור בין "נפש דקדושה" ו"נפש דקליפה", שאותה הבורא נותן לנו בכל מצב?

תשובתי: בכל מצב אני צריך לומר שאני נמצא במחצית דקדושה ובמחצית של קליפה ובוחר ביניהן, כמו שכתוב: "לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב, ויכריע ביניהם". כלומר אני תמיד חופשי לקבוע את היחס שלי כלפי המצב שבו אני נמצא.

אני לא משנה את המצבים, אני לא יכול לשנות את ה"רשימות", אני לא בעל הבית על האור. בכוחי רק לשנות את היחס שלי למצב הנוכחי שבו אני נמצא.

אני לא עובד עם הכוחות של "קליפה" ו"קדושה". הכול תלוי רק בזה, למה אני נמשך כדי להתייחס למצב הנוכחי, או לצד ההשפעה או לצד הקבלה. אנחנו הופכים להיות לשותפים עם הבורא בבריאה כדי להצדיק אותו.

אבל זה כבר מספיק, כי ההצדקה הזאת כבר פוקחת לי את העיניים במידה שאני מתאחד עם הבורא בהסתכלות הנכונה שלי, ונפתחים לי אופן, ותוכן, ועומק, והמטרה של הפעולה שלו. וזה נקרא גילוי הבורא.

גילוי הבורא נותן לי כוח להצדיק אותו במצב הנוכחי, בכל המצבים הקודמים ובמצבים הבאים כלפי כל אחד ואחד שבמציאות, כלפי כל חלקי הכלי השבור. ואז אני נקרא "צדיק גמור".

גמר התיקון, הוא גמר הצדקת הבורא על כל הפעולות שלו על כל הנבראים.

שאלה: אז למה האדם לא מגיע לגמר התיקון, כאשר הוא מצליח בפעם הראשונה להגיע לכזאת נקודה של הצדקת הבורא?

תשובתי: מפני שיהיו לי הרבה נקודות כאלה בדרך. אני צריך לעבור את כולן, אחת אחרי השנייה, מפני שרק בכזאת צורה הדרגתית ועקבית אני אוכל להכיר את הבורא. להצדיק, זה נקרא שאני יודע, מבין ומרגיש, את כל הסיבות, הפעולות והתוצאות, באותה העבודה שהאור מבצע על הכלים. ואז, ממעשיך הכרנוך, זה נקרא שאני מכיר אותו ומבין, מגלה, עד כמה שהוא שלם והפעולות שלו הן שלמות.

מתוך שיעור על איגרת של הרב"ש, 23.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מודה על הרצונות השבורים
חזרה מהסתר כפול
מטבע הטוב להיטיב