דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / על הידיים החמות של האין-סוף

על הידיים החמות של האין-סוף

שאלה: האם בזמן קריאת ספר הזוהר יש זמן שבו אנחנו צריכים להשקיע מאמצים וזמן שבו הזוהר נותן לנו דחיפה מצידו?

תשובתי: קודם כל, עליך להבין מול מה אתה ניצב.

אם אתה רואה סרט ישן מלפני 30-40 שנה, אתה מתפלא: כמה נאיביים היו בני האדם, כיצד הם שיחקו, איך הם עשו את הסרט… אבל עבורם כל זה היה אמת. הם חשבו שהם מציגים את החיים שלהם בכל הרצינות. השחקנים היו טובים, אבל האנשים היו שונים. אם היית מסתכל על אנשים שחיו לפני 200 או 300 שנה, היית רואה שהם עוד יותר פשוטים ופרימיטיביים.

ומה היית מגלה אם היית מסתכל על כל העמים, על כל העולם, לפני 2000 שנה? איך הם חיו? כמעט "על העצים", ממש ברברים. אפילו באירופה של ימי הביניים.

אבל אם נסתכל על האנשים שכתבו ספרים כמו הזוהר לפני 2000 שנה? זהו מדע, פילוסופיה, תפיסת עולם, תפיסת מציאות… אפילו אם אדם כזה היה יושב בינינו, היית מרגיש שאתה אפס לעומתו. אין כאן מושג של זמן. נותנים לך לגעת במה שנמצא מעל לעולם שלנו, במערכת שמנהלת את כל המציאות.

לכן, לאותה מערכת ההפעלה וההנהגה, לאותם הכוחות, לאותן הנשמות שכתבו לך על זה – אליהם עליך להעלות את הבקשה שלך. תצעק, כמו תינוק שרוצה לגדול בעזרתם, על הידיים שלהם! ולא חשוב עד כמה אתה מבין באיזה מצב אתה נמצא. לא אתה הוא זה שמסדר אותו. אבל מהמצב שניתן לך תשתדל להבין היכן אתה נמצא, על ידיו של מי אתה יכול להיות, ותפנה אליהם עם הבקשה שלך.

שאלה: עם איזו בקשה?

תשובתי: אני לא יודע. אתה הוא זה שצריך להרגיש את החיסרון הזה.

"לא חסר לי כלום. רק תרימו אותי על הידיים, אני רוצה לישון…" – גם זאת בקשה: שירימו אותי על הידיים, כדי שארגיש שאני נמצא בידיים שלהם, כמו תינוק, שחם לו ונעים לו ובטוח לו על הידיים של אמא. הוא מרגיש את הריח שלה, את החזה המלא בחלב, ואז הוא ישן בשלווה. אתה הרי רוצה את זה! אז תגלה את זה! לפחות את זה.

ויכול להיות שאתה כבר רוצה משהו מבורר יותר. אתה נשאר על הידיים שלהם, אבל אתה יכול להשתמש יותר בעזרה שלהם. הרי הגדול שומר בתוכו את כל הקשרים הקודמים שלו עם האמא. חבל הטבור אינו נעלם, רק שהוא גדל יותר ויותר, בהבנה ובהכרה. ככל שהעליון גדול יותר, וככל שאני יכול להשתמש יותר בעזרה שלו ולהגדיל אותו בעיניי – כך אני מחייב אותו לעלות גבוה יותר. בצורה כזאת אני הופך את מי שנמצא קצת יותר למעלה ממני – לאין-סוף. ואז אני יכול לקבל ממנו כמו מאין-סוף. אבל אם זלזלתי בעליון, מה אני יכול לקבל ממנו?… – את ההיפך.

לכן הכול טמון ביחס שלי לדרגה שלי, שבה אני נמצא עכשיו. אם אני מעלה את העליון מעליי, אני יכול לקבל ממנו. ככל שאני מעלה אותו יותר, לדרגה הגבוהה ביותר שאני מסוגל לדמיין לעצמי – כך אני יכול להשיג ממנו יותר. אבל אם אני מתחיל להוריד אותו ולהחשיב את עצמי כגבוה יותר, אז מה כבר אני יכול לקבל מהנמוך ממני?…

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 23.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
על הידיים של המקובלים הגדולים
כמו גדול
כיצד לחדור לספר הזוהר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/bOI4t

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest