דף הבית / חינוך, ילדים / עבדים מרצון

עבדים מרצון

שאלה: האדם בימינו חי בעבדות, במסגרת נוקשה שמכתיבה לו את כל סדר היום. מה זה בעצם? בריחה ממשהו? מימוש עצמי? תענוג? מה מסתתר מאחורי בילוי של עשר שעות ויותר במקום העבודה למען שעות פנאי קצרות כל כך?

תשובתי: החברה הפכה אותנו לעבדים מרצון. האדם מרגיש שאם הוא עסוק במשהו, הוא ממלא את חייו. אחרת, מהיכן יבוא המילוי? ובכלל, מה הוא יעשה עם עצמו אם הוא יישאר בלי העבודה?

האדם שחושב רק על הישגים, מחפש היכן הוא יכול לממש את עצמו: בהשכלה, בתרבות, בטכנולוגיה… אני רוצה להיות מיוחד, להיות מומחה למשהו: להיות נגר, להיות מכונאי, להיות משהו. אני רוצה להרגיש ביטחון, לקבל סיפוק מהעבודה ומהחברה הטובה. כל אחד מחפש את זה. למעשה, זה עניין של מימוש עצמי, וכמובן, של שכר.

אבל אנחנו מדברים על תקופה חדשה שבה, בלי קשר להצלחה המקצועית, יהיה מובטח לאדם המינימום ההכרחי, אם הוא יענה על דרישות המערכת, וגם ישתתף בלימודים.

יחד עם זאת, אנחנו לא מבטיחים שהוא ילמד בדיוק את מה שמעניין אותו, מדובר על מערכת כללית של חינוך חובה אינטגרלי. כולם בה ילמדו את אותה התוכנית.

שאלה: ובמה תתבטא אז הייחודיות של האדם?

תשובתי: במידה שבה הוא משתנה בזכות הלימודים.

שאלה: אבל יש, למשל, אנשים יצירתיים, ויש אנשים בעלי אופי טכני…

תשובתי: גם אלה וגם אלה ימצאו לעצמם נקודות מימוש רבות. חוץ מזה, אף אחד לא מתנגד לכך שתלמד ציור, ריקוד או משהו אחר. בגדול, מסגרות הלימוד האינטגרלי יספקו הזדמנויות רבות להתפתחות, כולל מגמות טכניות, שמיועדות לסייע לחיבור בין בני האדם למערכת האינטגרלית. אנחנו נצטרך את הכול: גם את ההיי-טק וגם את כלי התקשורת. והכול יעבוד למען המטרה הזאת.

ובנוסף לזה, על ידי הלימוד בקורסים האלה, האנשים ירכשו יצירתיות וירצו להשתמש בחומר הנלמד. ורק על זה הם ידברו ביניהם.

שאלה: כל אחד תופס את הנישה המקצועית שלו: מישהו עובד כמכונאי רכב, מישהו כספּר וכן הלאה. האם זה ימצא ביטוי במערכת החדשה?

תשובתי: עד כמה שזה אפשרי. אם אתה רוצה להיות ספּר, אך כל המקומות תפוסים, תצטרך לעבוד במקום אחר – במקום שבו החברה תאפשר לך להשתתף. כך זה קורה גם היום, רק תמורת כסף. אך בסופו של דבר, לא יהיה צורך בתמריץ הכספי.

היום אני מגיע ללשכת העבודה ומציג את התעודות שלי, ובתגובה עונים לי: "המקצוע הזה כבר לא נחוץ. אנחנו שולחים אותך לקורסים להסבה מקצועית. הנה הרשימה. תבחר". ואני לא יכול שלא להסכים, מפני שאחרת אשאר בידיים ריקות.

בצורה כזאת אנחנו לא נכנסים לסתירה עם המצב הקיים, אלא להיפך, מתחילים מייד לרומם את המודעות של האדם, את תפיסת העולם שלו.

מתוך שיחה בנושא "לימודי העולם החדש", 01.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:

להוציא את האוויר מהבלון, ולא את השדים מהבקבוק
אוניברסיטאות להמונים
כשהחופש גרוע יותר מהשעבוד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ccCuc

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest