"נקודה שבלב" שלא הבשילה

שאלה: לרובנו יש אנשים קרובים שבינתיים לא הופיע בהם הרצון לרוחניות. אך הם יקרים לנו ואנחנו רוצים לפטור אותם מהייסורים. האם כדאי לנסות לעורר בהם את הנקודה הרוחנית?

תשובתי: באמת, לכל אחד מאיתנו יש הרבה קרובים ומכרים, שהיינו רוצים להסביר להם במה אנחנו עוסקים. יכול להיות שזה יעזור להם. לפחות זה יכול להבהיר ולהאיר את חייהם, כדי שהם יקבלו באופן שונה את אי הנעימויות והבעיות שלהם. אך אנחנו יודעים שקשה מאוד להסביר להם את זה, ככלל אין הם יכולים לתפוס את זה. מדוע?

השיטה שלנו, זו שיטה של אנשים שאצלם מתעוררת ההשתוקקות למטרת הבריאה, שמכונה, "נקודה שבלב". היא קיימת אצל כל בני האדם.

המקובלים מתחילים להופיע מהמקובל הראשון, "אדם". עד ל"אדם" במשך אלפי שנים היו קיימים הרבה דורות של בני אדם, אך ה"נקודה שבלב" לא התעוררה אצלם. "אדם" היה הבן אדם הראשון בעולם שלנו, שבו התעוררה ה"נקודה שבלב". ומאז כך זה נמשך. בעבר, בכל דור, היא התעוררה לכמות קטנה מאוד של בני אדם.

כשהנשמה, הרצון הפנימי של האדם מבשיל, הוא מתחיל לשאול, כמו ששואלים היום הרבה אנשים בעולם: "מה הטעם בחיי? בשביל מה אני צריך את החיים האלה? אולי בכלל עדיף לי לגמור עם כל זה? בשביל מה כדאי לחיות?".

שאלות כאלה על משמעות החיים מופיעות אצל כל בני האדם, אך לכל אחד בדרגה שונה. כל אדם, במיוחד בילדות, שאל את עצמו: "למה אני חי? בשביל מה?". אחר כך חיי היום יום מכבים בנו את השאלות האלה ואנחנו מפסיקים לחשוב על זה.

אך בימינו אנחנו רואים, שהשאלה הזאת על משמעות החיים, הודות למשברים וכל מיני בעיות, הופכת לנחלתם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם. אך בינתיים האדם מסתפק בשאלה: "איך אני יכול להיפטר מהייסורים?" כיצד אפשר לברוח מהם, ולא כיצד להשתוקק קדימה.

מתוך שיעור מס' 1 מהכנס בליטא, 23.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
להצדיק את הפרוטקציה של הבורא
הרצון החדש
להתכוונן למיקוד אחר