דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / נוסחת האושר: 1=1+1

נוסחת האושר: 1=1+1

laitman_2009-08_0665-70.jpg

שאלה: אני אגואיסט, אני נהנה כאשר לשכן נשרפת מכונית ואני סובל כשהוא קונה מכונית חדשה, איך אני יכול להבין את הנוסחה להשגת האושר?

תשובתי: אם אתה רוצה לסבול מצרותיו של השכן ולשמוח בשמחותיו, עליך להתחתן עם הבת שלו icon_smile.gif, אז זו תהיה המשפחה שלך.

עכשיו אתה מבין? עליך להיות בקשר איתו כדי שהכלים שלו יהפכו לשלך.

בזה שאנחנו תופסים את כל הכלים כחיצוניים לנו, יש לנו אפשרות לעלות לדרגה אחרת. לשם כך נעשתה השבירה. אם עכשיו אני מחבר את הכלים החיצוניים האלה אליי, אני רוכש בכך את תכונות הבורא אשר בדרך אחרת לא הייתי מצליח להשיג אותן!

הבורא חילק אותי לשני חלקים. חלק אחד המורגש לי כחלק הפנימי שבי וחלק שני המורגש לי כחיצוני וזר לי. אבל מי זה הזר? הרי בכל הבריאה רק שנינו קיימים: אני והוא! כלומר הזר הזה, זה הבורא! אם אני עכשיו מחבר את הזר הזה אליי, זה אומר שאני מטמיע בעצמי את תכונת הבורא.

הוא בונה בתוכי חלוקה מלאכותית ל"אני" ו"הוא". "הוא" – החלק החיצוני הנקרא "לבוש והיכל" או "זר" . ועכשיו, בתוך הרצון שלי ישנם שני חלקים: אני והזולת. ועליי לעבוד על מנת לצרף את הזולת אליי. בצירוף זה אני רוכש תכונת השפעה, אהבה לזולת. כאשר אני עושה את כל זה, אני מתחיל להרגיש אותו הדבר ביחס לבורא שמורגש לי כמחוץ לי. זאת אומרת, יש לי אמצעי והוא שדרך אהבת הזולת אני מגיע לאהבת הבורא.

זהו הפטנט המיוחד שבעזרתו יש באפשרותינו להרגיש את המציאות המחולקת לשני חלקים, ולהשתדל לחבר את שני החלקים האלו יחד! אחרת לא הייתה לנו שום תקווה…

עלינו רק לנצל את כל העולם הזה כאמצעי לתיקון שלנו, כי הרי כל העולם נברא בשבילי, בכדי שאני אשיג את הבורא!

מתוך שיעור על מבוא לספר הזוהר, 06.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
אנחנו חיים בעולם הפוך
תנו לי מנוף כדי שאשנה את עצמי
האמצעי הטוב ביותר כנגד כל המחלות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/isdwj

One comment

  1. זה נשמע כאילו הבורא זה אני, אבל יש אותי שמחוצה לי (לבוש , היכל) , ויש את האור שממלא את הכל. כאילו יש שלושה חלקים, אני הפנימי (שורש, נשמה גוף) אני חיצוני (לבוש היכל) ואור שממלא את כל זה (רצונו להטיב לנבראיו) . היינו אור ורצון. או שמא "אני" והאור זה היינו הך ( למדנו שלא)  ? כי זה נראה כאילו הרצון הוא דומם, הוא מת והבורא הוא האור- החיים המחייה את הרצון המת שלא היה חיי אם האור לא היה מחייה אותו.  (אבל איך יתכן שיהיה חלק מת – קליפה בבורא ? )

    האומנם ?  

    מצד אחד נאמר שהבורא זה אתה, אבל מצד שני נאמר שהאור זה לא אתה, זה מחוץ – בר. אז האם כשאומרים אור וכשאומרים בורא מתכוונים לשני דברים שונים ? (בורא זה אני שרואה- בוא וראה – הנקודה שבלב שצופה על הכל, ואור- זה מה שאני רואה\מרגיש\מחייה אותי – וזה מה שאני מקבל – נכנס אלי ואח"כ אני מחזיר בחזרה אליו בכוונותי ? בעצם האור זה הקשר ביננו, ורק את עצמותו אני לא מכיר ? )

    האומנם ?   

    ( סליחה מראש "אין הביישן לומד" )

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest