קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
זוהר, פרשת וישב, סעיף קכ"ה: כל מי שהשתדל בתורה בעולם הזה, זוכה לעסוק בה לעולם הבא.
מדובר פה על שתי דרגות, שני מצבים בתוך הרצון. בעולם שלנו אנחנו נמצאים רק בתכונה אחת, רצון לקבל למען עצמי. בעולם הרוחני אנחנו נמצאים ברצון לקבל, (אבל לא בניצול אחרים) מקבל על מנת להשפיע, או משפיע על מנת להשפיע.
תמיד הרצון נשאר, הוא נברא על ידי הבורא, הוא חומר הבריאה הבלתי משתנה. רק הכוונה שלו משתנה, או לנצלו לטובת עצמי זהו המצב הטבעי שאיתו אנו נולדים, או לטובת אחרים, זהו המצב המתוקן בו מורגש העולם העליון.
הרצון המקולקל שבאדם מתפתח וכשהאדם מתקן את הכוונה שלו, מלמען עצמי הוא הופך למען אחרים, מתגלים כל הזמן מצבים רוחניים חדשים. אין לנו גישה למצבים החדשים האלו, לרצונות החדשים שבאים, הם הרי חומר הבריאה. הם באים כל הזמן ועלינו לשנות ולתקן את הכוונה שלהם בתוכנו.
בעולם שלנו הכוונות והרצונות שווים – הכל למען עצמי. אבל ברוחניות הכוונות והרצונות אינם שווים. ישנה ניגודיות בין הרצון שבתוכי, למען עצמי, והכוונה – להשפיע לאחרים.
ההשתדלויות שלי בדרגתי הנוכחית מספקים לי התחלה טובה במדרגה הבאה. לא משנה שהמדרגה החדשה תמיד מתחילה מחוסר הכרה אבל ההשתדלות שעשיתי במדרגה הקודמת עוזרת לי במדרגה החדשה. כל מה שאנחנו נשיג במדרגה הבאה, נובע מהשגתנו במדרגה הנוכחית.
כשילד עובר מכיתה ו' לכיתה ז'. הוא לומד בכיתה ז' מקצועות חדשים שאותם לא למד אף פעם. אבל מאחר והוא הכין את עצמו בצורה טובה במדרגה הקודמת, יש לו כבר ניסיון, קיימות אצלו כל מיני צורות תפיסה שכבר הלביש על החומר שלו.
הקבוצה יכולה לעזור לי בזה. אני יכול להשפיע על החברים שלי, והם ישפיעו עליי, ובזכות זה אני אקבל גם כן צורות חדשות של החומר. גם עבודה עם הספר, עם חומר הלימוד, עם המורה יכולה לעזור לי.
כלומר, העבודה בעולם הזה, במדרגה שבה נמצא האדם, מכינה אותו לעולם הבא, למצב הבא. כמובן שעבודה בעולם הזה איננה נותנת לנו שום הבנה על מה שמתרחש בעולם הבא, אבל לאחר כל המאמצים שאנחנו עושים, כשהעולם הבא כבר מתגלה לנו, יהיו לנו יסודות שאיתם אנחנו נמשיך את דרכנו.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 06.01.2010
רשומות קודמות בנושא:
תלמדו לעורר את השחר
כאשר יעלה השחר…
שינה – 1/60 מהמוות
