דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / נוטלים יוזמה מהאור

נוטלים יוזמה מהאור

photo_rav_gh70_211.jpg

מלכתחילה עלינו לדעת, שהנברא הוא רצון. למעשה, רצון, זה האמצעי היחיד, כלי, שקיים אצל הנברא: חוש, חיישן, משהו שמאפשר לו להרגיש שהוא קיים ולהבין את קיומו: "לשם מה אני קיים? מהיכן? באמצעות מה? מה זה הקיום הזה? מה המילוי שלי? לאן מובילה הדרך?" כל זה מתגלה בתוך הרצון.

הבורא, האור העליון, ברא רק נקודה אחת, גולמית, חסרת צורה, "יש מאין", שאם כבר אנחנו מפתחים אותה, אז לפי התוכנית של הבורא הנברא חייב לעלות לגובה שלו. הנקודה הזאת מהווה את כל הבריאה. כיוון שהיא הרי מנוגדת להאור, ותכונה אחת זו מספיקה, לכן היא נקראת נקודה. בדרך של ההתפתחות היא צריכה להרגיש כל מיני סוגי אבחנות שהפוכות מהאור, שנובעות מהאור עצמו. הוא מקרין את עצמו על הנקודה הזאת ובזה יוצר בה צורות הפוכות. באופן כזה, רק נקודה אחת נבעה כ"יש מאין", וכל שאר התכונות שבה מופיעות כ"יש מיש" ונובעות מהאור.

הנקודה הזאת מתפתחת בתכונות שמוקרנות על ידי האור והפוכות לו. מכל ההופכיות והניגודיות היא לומדת את מידות ההידמות לבורא, שאותן היא מסוגלת או שעדיין לא מסוגלת להשיג, וכך משיגה את האור. בנקודה הזאת של הרצון לקבל, נעשית התפתחות ארוכה, גרנדיוזית, רבגונית, והדרגתית מפני שאם הבורא הוא רצון ליהנות, אז הנברא בהכרח מהווה בפני עצמו רצון לקבל.

כדי שלנברא תהיה אפשרות להביע את עצמו, הוא חייב לקבוע באופן אישי את צורת הרצון לקבל שלו. כיצד לעשות זאת? בדרך של התפתחות מחזורית: כל פעם הרצון רוכש את צורתו, אחר כך מקבל לתוך הצורה הזאת מילוי, ואחר כך המילוי מסתלק, משאיר את הצורה ריקה, ואז הנברא מחליט, כיצד להשתמש בו. קודם לכן האור הכתיב לו את תנאי התענוג, ועכשיו להיפך, הוא מקבל תענוג, כדי לגרום הנאה להנותן. כך הנברא הופך את הקבלה להשפעה.

ולכן, הרצון נברא על ידי האור, צורת הרצון נבראה על ידי האור, המילוי מגיע לרצון מהאור. אך אחר כך הנברא מגלה, שהוא חייב להתרוקן, להיפטר מהאור. בצורה כזאת הנברא אינו מסוגל לסבול את האור, הבושה מפריעה לו. אז הוא דורש כוח מהאור עצמו, כדי להיפטר ממנו. האור, שברא בנברא את הרגשת הבושה, מסכים ונותן לו את הכוחות האלה. ואחר כך הנברא דורש מהאור שינויים ותיקונים פנימיים. הודות לדרישות האלה הוא מתקדם.

ואפילו שהכל בא מהכוח העליון, מכוח האור, שהוא העיקרי והראשון ביחס לרצון לקבל של הנברא, יחד עם זה הנברא מתחיל להחליט מה הוא רוצה ו"נוטל את היוזמה", רוכש ראשוניות. לכן תקופת ההתפתחות, החל מהרגשת הבושה ומטה "נרשמת לזכותו" של הנברא.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "פתיחה לחכמת הקבלה", 25.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הוראות שימוש לאור: הכנסה והוצאה
בושה שלא נותנת לחזור לאין סוף
האפשרות לעשות את הצעד הבא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/xSG6N

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest