קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה ההבדל בין מחשבת הבריאה לבורא עצמו?
תשובתי: אנחנו מדברים רק ביחס אלינו. לא ידוע לנו דבר מלבד המתרחש בתוך הרצון שלנו. וכן כשאנחנו מגלים שיש אור "יש מיש" שברא רצון ,"יש מאין", אנחנו גם יוצאים מתוך רצון, שמגלה לנו בצורה כזאת משהו שהתרחש כביכול לפנינו. כל ההשגות שלנו נובעות מההרגשה ברצון – החומר שלנו.
לכן כשאנחנו מדברים על תפיסה, על הרגשה בתוך הרצון, אנחנו מחלקים את כל התפיסה שלנו לשלושה מרכיבים:
- מי שמרגיש (אני כמרגיש)
- מה מרגיש (מה אני מרגיש מהבורא)
- ממי מרגיש (מקור ההרגשה – בורא)
כשאני לומד עד כמה ניתן לי לשנות את התרשמותי מהבורא שאני מרגיש, מה רצונו בקשר איתי, אני מתחיל להיכנס לקשר עימו ולשנות את היחסים בינינו.
מהיכן אני יודע מה אני משנה? – מתוך ההרגשה שלי. מהיכן ידוע לי מה הוא מרגיש יחד עם זה, כיצד הוא מגיב? – גם מתוך ההרגשה שלי. הכל רק מתוך ההרגשה שלי, אין לי שום תפיסה אחרת. הכל רק בתוך הרצון.
לכן אנחנו אומרים שהוי"ה (שם הבורא בן 4 אותיות – י' ה' ו' ה') – זה ארבע בחינות התפתחות הרצון, ולאחר מכן כבר גילוי הבורא בתוך האדם (בורא – בוא וראה). העולמות גם קיימים רק בתוך תפיסתנו כהעלמות וגילויים, (עולם מלשון העלמה). סולם המדרגות הרוחניות גם הוא בתוך האדם. הקבוצה, האנושות, כל המציאות, עולם אינסוף – הכל בתוכנו.
ומה אנחנו משיגים בזכות כל המאמצים שלנו, כשאנחנו רוצים להשיג, מי אני, מה מהותי, מיהו הבורא, מה הוא רוצה ממני, באיזה קשר אני נמצא עימו. כתוצאה מכל המאמצים שלנו ומהדרך הארוכה, כשאנחנו מממשים את כל ההזדמנויות שניתנו לנו, אנחנו מגיעים לתפיסה אחת, להבנה אחת, הרגשה אחת הנקראת "מחשבת הבריאה להנות לנבראים". במחשבה הזאת הכל כלול: מי הוא המהנה את הנבראים, באיזו הטבה בדיוק, מי אותם הנבראים המקבלים את ההטבה – הכל ביחד.
אותו המצב שבו אנחנו משיגים את מחשבת הבריאה, נקרא "נקודת הדבקות" או "טיפת הדבקות". כיוון שהכל מתרכז עבורנו באותה הנקודה של מחשבת הבריאה. אנחנו מגיעים אליה על ידי המאמצים שלנו, כשאנחנו רוצים להידבק בבורא ולכן בשבילנו היא נקראת "טיפת הדבקות".
מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 25.05.2011
ידיעות קודמות בנושא:
החלום הארוך של הבריאה
אנחנו קיימים או לא?
מבט על הבורא מנקודת הנברא
