קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס בסוצ'י. שיעור מס' 4.
שאלה: נניח שאני מבין, שלצורך הוספת הרגשת חשיבות האיחוד בקבוצה, צריך לעשות מאמצים נוספים, אבל אין לי כוחות לזה. איפה אפשר למצוא אותם?
תשובתי: רק אצל החברים!
אפשר לקבל כוח רק במקרה שאתה מתכופף ומכניע את עצמך בפני החברים, רואה אותם יותר חשובים, יותר חזקים, יותר מבינים, הם ביניהם מקושרים חזק יותר זה עם זה, מאשר אתה איתם. אז אתה יכול לקבל מהם משהו.
הקבוצה צריכה לעזור לאדם כדי שהוא ירגיש את היחס האוהד והטוב שלה אליו, את האהבה.
רק נדמה לנו שאי אפשר לקבל כוח מהקבוצה. לכן מצידנו צריכה להיות עבודה שיטתית שמכוונת לזה, רק שזה לא יהפוך לשגרה. כי השגרה אוכלת את כל הרגשות. בעולם הרוחני אין הרגל, הוא נעלם, מפני ששם מתחשבים רק בשינויים, רק בנגזרת, ולא במהירות. באופן כזה, צריך כל הזמן להיות בתנועה.
שאלה: אבל איך על האדם לעשות את הצעד הראשון? הוא מבין שעכשיו הקבוצה נמצאת בכזה מצב שבו הוא יכול להשקיע מאמצים. אבל אין בכוחו לעשות משהו כדי להעלות את הקבוצה, להתכלל בעצמו בתוכה ולעלות. ההבנה ישנה, אבל אין כוחות.
תשובתי: אין כוחות, זה אומר, שאין הכרחיות חיונית. אוחז בנו איזה ניתוק, איזו אדישות: יכול לעזור, אבל לא רואה כזאת הכרחיות.
כיצד לפעול במקרה כזה? – הייתי מעביר סדנה, מושיב את כולם במעגל, נותן נושא ומנסה בהדרגה לשתול לתוך הדיון שאלות מיוחדות שיאוששו במקצת את האנשים, יעוררו אותם.
מתוך שיעור מס' 4 בכנס בסוצ'י, 14.07.2014
ידיעות קודמות בנושא:
לשאוב כוח מהאיחוד
לא תאמין מה זאת הקבוצה הזאת
כיצד לקבל כוחות שאינם נמצאים בי?
