דף הבית / חכמת הקבלה / מקורות ותקצירים / מקובלים על תורה ומצוות – חלק ל"ז

מקובלים על תורה ומצוות – חלק ל"ז

חברים יקרים! אבקש מכם לשאול שאלות בהקשר לציטוטים של גדולי המקובלים. ההערות בסוגריים הן שלי (מ.ל.).

תרי"ג עיטין ותרי"ג פקודין

"אנו צריכים לקיים את התורה ומצוות, (דווקא) בכדי שזה יביא לנו לידי טהרה (ולא בכדי לקבל שכר בעולם הזה או בעולם הבא, או מפני שכך ציווה הבורא). שעניין טהרה, פירושו טהרת הכלים מהרצון לקבל לעצמו, שזה מכונה "לכלוך" (טומאה), שהוא מטעם שהוא בשינוי צורה מהבורא, שהוא כולו (התכונה) להשפיע. לכן מטרם שמנקים את הכלים אי אפשר לתת לתוכם שום דבר טוב (מילוי עליון, הרגשת הנצחיות והשלמות), שכל דבר שיתנו בכלי המלוכלך (לפי חוק השתוות הצורה), זה יתקלקל.

לכן מוכרחים לעצות טובות (של המקובלים, שבעצמם עברו את דרך התיקון), לדברים שהם יטהרו לנו את הכלים (הרצונות האגואיסטיים), שזה נקרא הכשרה והכנה (התאמה), בכדי שנוכל לקבל את הטוב ועונג (שהוכנו לנו, בהתגלות הבורא). ובגלל זה ניתנו לנו תרי"ג (613) מצוות (הוראות), הנקראים בלשון הזוהר הקדוש בשם "תרי"ג עצות", שהן עצות לטהר עצמנו מזוהמת כלי קבלה שלנו (הרצונות שלנו, והאדם בעצמו הוא בעצם הכלי של הרצונות).

וזה כמו שכותב בהקדמת ספר הזוהר (דף רמ"ב) וזו לשונו: "המצות שבתורה נקראים בלשון הזוהר בשם פקודין (פיקדונות). ונקראים אמנם גם בשם תרי"ג עיטין (עצות, הוראות). וההפרש ביניהם הוא, כי בכל דבר יש פנים ואחור, שבחינת הכנה אל הדבר נקרא אחור, ובחינת השגת (קבלת) הדבר נקרא פנים. ועל דרך זה יש בתורה ומצוות, בחינת נעשה ובחינת נשמע וכו'. וכשמקיימין תורה ומצוות בבחינת עושי דברו (מתקנים את האגואיזם) מטרם שזוכים לשמוע, נקראים המצות בשם תרי"ג עיטין (עצות) והן בחינות אחור. וכשזוכים לבחינת לשמוע בקול דברו (תכונת ההשפעה בתוכנו), נעשים תרי"ג המצות בבחינת פקודין, והוא מלשון פיקדון" (הרגשת האור בתוכנו. מ.ל.)".

הרב"ש, שלבי הסולם, "קדושה וטהרה בעבודה"

ידיעות קודמות בנושא:
מקובלים  על תורה ומצוות – חלק ל"ו
מקובלים על תורה ומצוות – חלק ל"ה
מקובלים על תורה ומצוות – חלק ל"ד

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest