קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מה גורם לנו לבחור בן זוג או מקצוע מסוים? והאם יש לנו בכלל בחירה, או שהכול מוחלט מראש?
פרופ' מרקוס דו-סוטוי מאוניברסיטת אוקספורד השתתף בניסוי שבחן כמה זמן עובר מרגע קבלת החלטה במוח ועד שהיא יוצאת אל הפועל. סריקת גלי מוחו גילתה לו, לתדהמתו, שההחלטה על ביצוע פעולה מסוימת נקבעה במוח 6 שניות לפני שהחליט לבצע אותה, ולא הוא שקיבל את ההחלטה! אחת השאלות שמעסיקות את אנשי המדע המודרני היא, האם אנחנו בעלי בחירה חופשית או שמא אנחנו תוצאה של תגובות נוירולוגיות צפויות מראש?
איך שלא נתבונן על זה, נראה שהאדם בעולם שלנו אינו חופשי כלל. לא בחרנו לאיזו משפחה להיוולד, וגם לא את סך התכונות והכישורים שלנו. ההורים והמורים שלא בחרנו, מכתיבים את העולם הערכי ואת דרך החינוך שלנו. כלי התקשורת מעצבים את הדעות ואת אידאל היופי, והחברה מכתיבה לנו קודים של התנהגות, של דיבור ובעצם – את הכול! לפעמים נדמה שהאדם הוא כמו חומרת מחשב ריקה מתוכן, שאפשר להתקין בה כל תוכנה שנבחר, ובאמצעותה הוא יתפקד ויממש את "עצמו".
כבולים בכוחות הטבע
למעשה, האדם אינו בוחר כיצד לחיות את חייו, אלא מנווט אותם על פי מערכת חוקים שקבעו בשבילו, ומשתדל ללא הפסקה לרַצות את החברה שסובבת אותו. עם השנים מערכת קבלת ההחלטות של האדם נעשית מורכבת יותר, והמורכבות הזו היא שיוצרת בו את תחושת האשליה של בחירה חופשית.
ברובד פנימי יותר, איש מאיתנו לא בחר להיוולד לתוך מערכת שבה מוטמע מנגנון שמניע אותנו להשיג מקסימום תענוג במינימום מאמץ. הרצון מנהל אותנו בכל רגע נתון לעשות חשבון פשוט: לרדוף אחרי הנאות החיים ולברוח מן הסבל. גם במקרים שהאדם רודף אחרי כאב, זה רק מפני שהוא מסב לו עונג.
ספק גדול מתעורר, אם כן, בדבר היותנו בעלי בחירה. "המושג הזה המתבטא במילה "חירות" מטושטש אצלנו מאוד. כי בטרם שאתה מבקש חירותו של היחיד, עליך להניח שיש בו חירות, זאת אומרת, שיכול לפעול על פי בחירתו לרצונו החופשי" (בעל הסולם, מאמר "החירות"). ועדיין חייבת להימצא נקודה של בחירה, אחרת מה הטעם בכל ההמולה הזאת הנקראת "חיים"?! הרי לא ייתכן שנידונו להתנהל כבובות על חוט.
אמור לי מיהם חבריך, ואומר לך מי אתה
האדם אמנם אינו יכול לבחור את התכונות שלו או את הסביבה שבה הוא נולד, אך ביכולתו לכוון את עצמו לסולם ערכים של טוב ורע. איך? על ידי הסביבה.
בעל הסולם מסביר שהחברה האנושית כלפי האדם, היא כמו קרקע כלפי גרעין חיטה. כשם שהגרעין מכיל בתוכו את כל התכונות האפשריות של הצמח, והקרקע שמזינה אותו קובעת את הקצב, את הצורה ואת האופן שבו יגדל, כך גם המטען הגנטי של האדם מכיל בתוכו את כל התכונות והנטיות של האדם, והחברה באמצעות סולם הערכים שלה קובעת כיצד יפתח את תכונותיו. למשל, אדם עם נטייה לצייר, שנולד בחברה שאינה מכבדת ציירים, סביר להניח שלא יגדל להיות צייר.
מכאן שגם בקביעת הערכים של טוב ורע אין לאדם בחירה, אלא הסביבה האנושית שהאדם חי בתוכה היא שמכתיבה אותם. "אני יושב, אני מתלבש, אני שח, אני אוכל, כל זאת – לא משום שאני רוצה לשבת כך, להתלבש כך, לדבר כך ולאכול כך. אלא מכיוון שאחרים רוצים שאשב ואתלבש ואדבר ואוכל בצורה זו. כל זה לפי רצונם וטעמם של החברה – ולא לפי רצוני החופשי. יתר על כן, את כל אלה אני עושה על פי רוב בניגוד לרצוני, כי יותר נוח לי להתנהג בפשטות, אלא שאני משועבד בכל תנועותַי, ואסור בכבלי ברזל בטעמים ובנימוסים של אחרים, שהם החברה" ("כתבי בעל הסולם").
כמו להקת דגים
בספרם המקיף, "מחוברים", חושפים פרופ' ניקולס כריסטאקיס ופרופ' ג'יימס פאולר, חוקרים בכירים מאוניברסיטאות הארוורד וקליפורניה, שהסבירות שאדם יעלה במשקלו גבוהה מאוד, אם חברו הקרוב יעשה זאת. החלטה להתחיל לעשן שקיבל חבר של חבר של חבר (אדם שאיננו מכירים כלל), מעלה ביותר מעשרה אחוזים את הסיכוי שנתחיל לעשן. ויש גם צדדים חיוביים – בדיקה אחרת העלתה שגם האושר מידבק. כשאדם נמצא בקרב אנשים מאושרים, רמת האושר שלו עולה.
החוקרים בדקו רשתות בנות מיליוני בני אדם, והגיעו למסקנה הלקוחה מעולם החי: האנושות מתנהגת כרשת חברתית, מעין סופר-אורגניזם צומח ומתפתח, שתכנים שונים ומגוונים זורמים בתוכו ומשפיעים על כל השותפים ברשת. גם מבחינה מדעית מסתבר, שלסביבה שלנו יש השפעה מכרעת על התפתחותנו ועל קבלת ההחלטות שלנו.
אם הכול צפוי, אז למי הרשות נתונה?
"במקום שמסתיימת חכמתם של המחקרים – שם מתחילה חכמת הקבלה" ("שיחות הר"ן"). לפי חכמת הקבלה, הבריאה כולה, ובתוכה גם העולם שלנו, כלולה במחשבה האחת שחוללה את הבריאה – מחשבת הבריאה. כל ברייה, מחשבה או מקרה שנוצרו או קרו בעבר, שמתקיימים כעת ושעוד יתקיימו בעולם שלנו, משתלשלים ובאים ממחשבת הבריאה, כחלק מהתוכנית למימושה.
הבורא, הכוח העליון, בשונה מאיתנו, אינו זקוק לזמן כדי לממש את תוכניותיו, לכן כשיוצאת מחשבת הבריאה, היא מתממשת מיד. למעשה, אנחנו כבר נמצאים במצב הסופי, ולא רק הוא עומד וקיים, אלא גם השלבים למימושו מתקיימים כבר עכשיו, ועלינו רק לגלות זאת. "איננו מחדשים דבר. עבודתנו היא רק להאיר על מה שחבוי בתוכו של אדם" (רבי מנחם מנדל מקוצק).
אנחנו רגילים לחשוב שההורים שלנו הכירו, התחתנו, החליטו להביא ילד לעולם, והנה אנחנו כאן. לפי חכמת הקבלה, המצב שבו אנחנו נמצאים בעולם כילדים של הורינו כבר קיים, ומכיוון שהוא חייב להתממש, הוא שגרם לאבא ולאימא שלנו להיפגש, להתחתן ולהביא אותנו לעולם.
"על כורחך אתה נולד, על כורחך אתה חי ועל כורחך אתה מת" (משנה אבות). אם לפי המדע ולפי חכמת הקבלה, האדם מתוכנת ואין בידו בחירה חופשית בחייו, מה הטעם בחיים? למה בכלל מערכת הטבע הכל-כך חכמה ומשובחת בראה את המציאות הזאת ומקיימת אותה? אם מאליו התבטלו השכר והעונש על כל הפעולות שאי פעם ביצענו, אז מהי התכלית?
אל ייאוש! הקבלה גורסת שיש לאדם בחירה, במקום אחד בלבד…
מה כתבו חכמי הקבלה על חופש הבחירה שלנו?
