מיון תכונות רוחניות על בסיס תחרותי

הקדמת ספר הזוהר, מאמר "אותיות דרב המנונא סבא", סעיף ל"א: "שזה השעשועים של הקב"ה עם כל אות של כ"ב האותיות, מתוך נתינת מקום לכל אחת, לגלות שליטתה כרצונו, עד שיתבררו מאליהן, מתוך חפצן עצמן, מי מהן זכאית להנהגת העולם על ידה. וע"כ נאמר, שאלפיים שנים מטרם שברא את העולם, היה מסתכל הקב"ה ומשתעשע בהם".

האור יצר כלים בארבע בחינות של ההתפשטות. אחר כך בא הצמצום, יצירת המסך והחלטתה של המלכות לקבל תענוג רק בכוונה על מנת להשפיע. כך היא פועלת בצורה הדדית עם האור, עם הבורא, כך שמדמה את עצמה אליו בהתאם לחוק השתוות הצורה.

המלכות רוצה לסגל לעצמה את תכונת הבינה, ובתהליך של העבודה הזאת נוצרות בה 22 צורות של רצון ליהנות. היא כאילו משׂרטטת סביבה, מציירת את קווי הגבול (הצורות) שמצטברים במידת החיבור של המלכות עם הבינה.

הרצון ההתחלתי הוא חסר צורה, כמו חֵימָר. אך כשהיא מקבלת על עצמה את 22 הצורות של הבינה, הם מֵשָווים לרצון את ההשתוות שלו לבינה. אז איזו צורה מכל הצורות האלה ראויה להיות בסיס (יסוד) כדי שעל ידה יברא העולם? איזו מהן מקשרת את ההתחלה והסוף של הבריאה? איזו מהן מוליכה אחריה את כל שאר הצורות? מדובר על כוונת מפתח, על הפעולה העיקרית, על חישוב של זיווג דהכאה שתמיד נעשה בראש הפרצוף.

בשמירה על סדר הפוך מצד הכלים, כל האותיות כאילו נעמדות לפני הבורא, במילים אחרות, מעלות מ"ן, בקשה. וכל אחת מהן מקבלת מ"ד, תשובה: האם ניתן לברוא על ידה את העולם או לא. אם לתשובה הזאת לא נדבקת שום קליפה, סימן שזוהי אותה הצורה הנבחרת. אך אם בתשובה לבקשה מלמעלה מגיע כוח, אך לידו מתעוררת גם הקליפה, אז לא ניתן לברוא את העולם על ידי הצורה הזאת.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 15.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
צורות חיבור של צירופים רוחניים
כמו על מסך האוסילוגרף (רושם תנודות)
האות שבאמצעותה נברא העולם