מהי הצלה עבורי?

נאמר שאדם שפותח את ספריי הקבלה, דואג ורוצה להציל את החיים שלו, את הנשמה שלו. הוא שואל את עצמו מהי משמעות החיים ומה הטעם בחייו ובכך רוצה להינצל מהריקנות שגרועה יותר מהמוות. אנחנו רואים שכל האנושות מתקרבת לאט לאט למצב כזה.

כשהאדם קורא לעזרה מעומק ליבו, מהי ההצלה עבורו? – כאן היא כל הבעיה: האם הוא מתאר לעצמו בצורה נכונה את ההצלה שאותה הוא מבקש? האם זה מסמל עבורו להתעלות מעל לאגואיזם, להתחבר עם הזולת ועם כל המציאות לאחד שלם? האם הוא מבין שאין הוא יכול לנצל יותר את רצונות (כלים) הקבלה שלו? האם הוא שואל את עצמו מהי המשמעות לחיות בקבלה, בספיגה ובקליטה פנימה?

אם האדם באמת רוצה משהו גדול יותר, זה אפשרי רק ברצונות של השפעה, בכלים שהם במגמה החוצה. אז צעקתו לעזרה מסמלת: "הצילו אותי מהרצון שמושך הכול אליו, ולא משפיע!". אם ליבו של האדם כבר מכוון החוצה, אם הוא רוצה לצאת מתוך עצמו, לסדר את הקשר עם כולם ולמצוא שָם את הרגשת החיים, אז הכוונה שלו היא נכונה והאור שמגיע מחזירו למוטב.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 15.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
סוד ספר הזוהר
ואתה מחכה לאור?