דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מה לעשות אם "לא בוער"?

מה לעשות אם "לא בוער"?

שאלה: לאחר שנתיים וחצי אני מבין שהכוונה היא הדבר החשוב ביותר בדרך הרוחנית. איך אפשר להתגבר על חוסר הרצון להתכלל בקבוצה, שפתאום נפל עליי ואינו מאפשר לי לשמור על הכוונה?

תשובתי: תשלם למישהו כסף כדי שהוא יסיע אותך כל יום לשיעור. תחתום על שטר ערבות, שלפיו אתה תאבד משהו אם לא תבצע מטלות מסוימות בקבוצה. אם אתה מסוגל לבנות את החיים שלך רק במסגרות גשמיות, אז תקשור את עצמך לקבוצה בדיוק כפי שאתה קשור למשפחה או לעבודה, כך שאי ביצוע ההתחייבויות יגרור אחריו הפסד ממשי.

"תתחתן" עם הקבוצה ותספק לה את הדרוש לה, כפי שאתה מספק לאישה ולילדים את הדרוש להם. האדם חייב לעבוד עם עצמו. אתה מחכה עד שיופיע בך הרצון ללכת בדרך הרוחנית? נו, תמשיך לחכות. הרצון הזה לא יופיע אף פעם. להיפך, בכל פעם יהיה לך קל יותר להצדיק את חוסר המעש שלך, בטענה שאתה כביכול "מפוקח ומציאותי".

יכול להיות שישלחו לך יותר ייסורים או זלזול כלפי העולם הזה. כך או אחרת, משהו יקרה. אם לא "בוער" לך, אז תחכה ותראה…

היום העולם כבר עובר כאלה שלבים שבהם יהיה קל יותר לאנשים להתעלות מעל ליומיומיות. זה נעשה בכוונה, כדי לעזור לשכבות החלשות מבחינה רוחנית, ולאפשר להן בכל זאת להתקרב לעליון. וזהו תפקידם של המשברים הנוכחיים.

ואילו לאנשים חזקים, דווקא בתקופת השפע והשגשוג הגשמי, נותנים להם אפשרות להיאבק עם הגשמיות.

הרוחניות נבנית על הבחירה החופשית. אם האדם אינו מתחייב בפני הקבוצה, והקבוצה אינה מתחייבת בפניו – אסור ללחוץ עליו. הרי הוא לא נמצא במשפחה, לא נטל על עצמו עול, ולכן אין כאן מה לעשות. הוא חופשי לבחור.

איזה שאלות יכול לשאול אדם שלא קושר את עצמו עם הקבוצה באופן פיזי, כך שהיא תהפוך עבורו למעלית שמעלה אותו למדרגה עליונה יותר. זה טיפשי להתלונן על כך שאין לך רצון. עדיף שתפעל פיזית. תנצל את הרגע הקצר שבו מתעורר בך הרצון, ותכרות עם הקבוצה ברית, שתחייב אותך לאחר מכן, כשהרצון ייעלם. תציב את עצמך במצב של חוסר ברירה: תשחק עם עצמך כמו עם אויב, כמו עם שונא, כדי שתוכל להמשיך בדרך גם כאשר לא תרצה בזה. האם הבוס שלך מוצא חן בעיניך? ובכל זאת אתה הולך לעבודה, בלית ברירה.

אם לא נעבוד כדי לקשור את עצמנו חזק לקבוצה, לא נוכל לבנות כלי לערבות. ולכן בכנס בערבה מימשנו שלב חשוב בהכנה לקראת הכנס בדצמבר. השגנו הרגשה כללית משותפת, ועכשיו אנחנו צריכים לשמור עליה. אנחנו צריכים להתחייב להחזיק בכל הכוח בהרגשה הזאת, כדי להביא אותה עד לכנס ולהצית בעזרתה עוד אלפי משתתפים וכן את מאות אלפי ומיליוני האנשים שקשורים אלינו בכל רחבי העולם.

ככל שכל אחד ישקיע פיזית בהכנה הזאת, כך הוא יקשור את עצמו לקבוצה. לא במקרה המקובלים, כמו למשל בקבוצות הרמח"ל והאר"י נהגו לחתום ביניהם הסכמים. חתמת – ואין לך לאן לברוח. עכשיו אתה מחויב לבצע את ההתחייבויות שנטלת על עצמך. גם בחיים קורה אותו הדבר: אתה חותם על חוזה עבודה כדי לקבל משכורת. רק שכאן, במקום כסף, אתה מקבל שכר אחר, בעל ערך גדול יותר, נעלה יותר.

נקווה שנגיע לכנס מוכנים ומלוכדים. ואז באמת נצליח להתעלות ולהפוך להיות אור לגויים.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 20.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
להראות דוגמא לעולם
כוח הקסם של האיחוד
לטפח את ההרגשות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest