מה ההבדל?

שאלה: אם איננו מדברים בהפצה שלנו על חכמת הקבלה, אנחנו פשוט אומרים לאנשים שהערבות ההדדית תספק להם חיים טובים. במקרה כזה, במה אנחנו שונים מארגונים אחרים שמחלקים הבטחות דומות?

תשובתי: זה רע מאוד אם אינכם מרגישים את ההבדל הזה.

המשבר הגלובלי והאינטגרלי פוקד את האדם. הבורא מראה לו שהוא אינו מחובר עם האחרים בצורה נכונה, ושהוא מחויב להגיע לערבות הדדית.

קיימת שיטה שתעזור לו להתחבר נכון ולהתחיל לחיות חיים טובים. השיטה הזאת פועלת כתוצאה מהיווצרות האווירה המתאימה, ה"מעטפת" מהסביבה, שתסביר לאדם עד כמה זה טוב להיות יחד כדי להגיע לחיים טובים, בריאים ובטוחים.

האדם שומע ומבין שאין ברירה אחרת. גם כל האחרים שומעים את אותו הדבר, ולכן קל לו לבצע את זה יחד איתם. הוא לומד כיצד להיות בחיבור נכון עם האחרים, ו"על הדרך" מושך אליו את המאור המחזיר למוטב. זה בדיוק מה שילדים עושים בזמן שהם משחקים, ובזכות זה הם גדלים ומחכימים.

אם כן, כשהאדם מגיע למצב רע, הוא משתמש באחרים כדי למשוך את האור, ומתחיל להעריך מעט את כוח ההשפעה. כתוצאה מכך, הכוח הזה מקבל חשיבות עליונה בעיניו, ופתאום הוא מתחיל לכבד אותו עד כדי כך שאפילו אם החיים שלו נעשים טובים, הוא לא עוזב את ההשפעה. הוא רוצה להשפיע ללא תלות בהרגשות שלו. הרי הוא מעניק להשפעה חשיבות עליונה.

וכך האדם הופך לרוחני, ועובר מהכוונה האגואיסטית "לא לשמה" לכוונה האלטרואיסטית "לשמה". ואין שום סיכוי ש-99% מהאוכלוסייה יגיעו לתיקון בדרך אחרת כלשהי. אתם יכולים להציע משהו אחר?

אני חושב שזהו חוסר הבנה אלמנטרית של הצורה שבה מקדמים את האח"פ. את הגלגלתא ועיניים אנחנו יכולים לתקן עוד מימי בבל העתיקה, ואילו עבור האח"פ זו הצורה היחידה שבה ניתן לגשת אליהם.

מתוך שיעור מס' 2 במרכז "קבלה לעם" – ניו יורק, 12.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
איך לרצות טעם בלתי ידוע?
איזו קבוצה לבחור?
להכריע את העולם לכף זכות