דף הבית / חכמת הקבלה / פרשת השבוע / מהמדבר אל ארץ ישראל

מהמדבר אל ארץ ישראל

המרגלים הלכו לכיוון נחל אשכול, מפני שבאותם האזורים המיץ זרם כמו נחלים על פני הגפן למטה. כשהם הגיעו לשם, כלב בן יפונה הזכיר להם את הנחייתו של משה: להביא פירות עסיסיים ומתוקים של ארץ ישראלהמרגלים זלזלו במילותיו, מפני שלהראות את פוריות הארץ לא היה רצונם. אז כלב איים עליהם: אם לא תיקחו פירות, אני אשלוף את חרבי ונראה מי מאיתנו יישאר בחיים! ביודעם את גבורתו של כלב ואת כוחו העצום, המרגלים צייתו לו. אבל הם בחרו פירות מפלצתיים בגודלם, כדי לומר אחר כך לעם שהארץ שבה נולדים כאלו פירות לא-רגילים, היא חשודה ומוזרה, ואנשים רגילים לא ישרדו בה. (מתוך דברי "מדרש רבא", פרשת שלח).

הפירות, אותם אתה מקבל כשאתה מתחיל לעבוד עם האגו בכוונה על מנת להשפיע, הם אור החכמה. אם אור החסדים זה נפש ורוח, אז כאן מתווספים גם נשמה, חיה ויחידהכלומר, אלה אורות עצומים בהשגת כל סודות הבריאה, של כל העולם, מתחילתו ועד סופו, השגת הבורא וכל התכונות שלו ככוח העליון, דבקות עימו מעל הדרגה של החיים והמוות, עלייה לדרגת "ראש דעולם האצילות".

כאן לא רק שאי אפשר לעמוד בפיתוי בפני כאלו תענוגים, אלא בכלל לא מובן אפילו לדור המדבר שניזון מהמן, בשביל מה צריך את זה. אם הבורא לא היה מורה להם לבצע את הפעולות הללו, אז הם היו נשארים במדבר, מפני שתכונת הבינה היא עד כדי כך מרגיעה ומרגשת כמו מים, שאתה לא רוצה שום דבר אחר. אתה מסופק ממה שיש לך. כדי להחזיק מעמד, דרוש לך רק מן, ממנו לא חייבים אפילו להוציא איזה שהן תכונות מיוחדות וטעמים. אתה פשוט מסתפק במעט, מבלי להתעמק בשום דבר, מפני שיש לך קשר קטן עם הבורא, הארה קטנה שלוהמצב הזה כובש ומרתק אותך ולא מרפה. קשה מאוד להתגבר עליו ולהתחיל שוב לעבוד עם האגו, עם פרעה, עם הבעיות, כדי לשנות אותן להופכיות, ובאופן כזה להשיג את דרגת ארץ ישראל. זה נורא קשה!

לכן הפרשה על מרגלים היא מאוד דרמטית. תארו לכם אדם במלוא אונו, שיש לו משפחה, ילדים, הכול נורמלי, הכול טוב, הוא מסודר, מרוצה מהחיים, אין לו יותר שום צרכים, הכול פשוט נפלא. והצורך לצאת מהמדבר לארץ ישראל, זו אמונה למעלה מהדעת, שמנוגדת למצבו. אור הבינה עד כדי כך ממלא אותו, הוא זה שנותן לו סיפוק מוחלט שהוא לא רוצה יותר שום דבר.

כדי לעלות מעל לדרגה הזאת, הוא חייב להשקיע מאמצים בלתי רגילים, להגביה בעיניו את גדלות הבורא שמורה לו שוב לעורר בתוכו את האגו. מה גם שהוא מורה לו זאת, למרות הרצון וההבנה שלו, מפני שזה בא כסתירה לבורא. והאדם נכנס לניגודיות כזאת לא מובנת, שהוא לא יכול לסבול אותה. נשאר לו רק ללכת בעיניים עצומות, וזה מה שקרה למרגלים. הם נמצאים במצב של "חפץ חסד", הם לא רוצים כלום לעצמם. רק כלב לבדו מעורר אותם כל הזמן, כי יש לו קשר גדול יותר עם הבורא והוא מבין שהמשימה הזאת של הבורא, וכנגדה מתקוממת כל המהות שלהם.

כדי לבצע את הוראותיו של הבורא, צריך פנימית לשבור את עצמך.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 2.4.2015

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest