מבחן נאמנות

אם אנחנו רוצים להתקרב לבורא, אז צריכים להגיע להשתוות הצורה עימו. במקום שבו נגלה את הבורא, שם נגלה את ענוותנותו, את החסד שלו, את ירידתו אלינו.

הוא ממעיט, מקטין, מבטל, מכניע את עצמו בפנינו, כפי שאנחנו עושים את זה כלפי הילדים שלנו כאשר אנחנו משחקים איתם. כדי להתחבר עם הילדים, לשחק איתם, לשרת אותם, אנחנו צריכים להנמיך את עצמנו בפניהם, על אף שיחד עם זה אנחנו שומרים את כל האפשרויות הבוגרות שלנו של אנשים גדולים.

העניין הוא, שאם אנחנו בכנס שלנו קיבלנו מנת רגשות מסוימת של איזה גילוי, של תחושות חדשות, אז זה רק הודות לכך שהבורא ירד אלינו, התגלה כלפינו בדרגות יותר נמוכות.

אפילו הודות למגע הכי מינימלי איתו, שגרם לפחות במשהו לשינויים חיוביים בנו, אנחנו השגנו הצלחות מאוד רציניות. הן בינתיים לא מורגשות על ידינו, אבל עוד יורגשו כשליליות. כי כזאת התקדמות נמשכת עד לגילוי המלא, כאשר לאדם נדמה שהוא נהיה יותר ויותר גרוע, יותר ויותר מרוחק מרוחניות. למרבה הצער, על אותו הקרס (וָו) של החכּה נתפסים רבים מאוד, מתאכזבים ועוזבים.

באופן כזה נעשה מבחן של חוסר האנוכיות שלנו: בשביל מה אני רוצה להשיג את העולם העליון, האם כדי להרגיש את עצמי טוב או כדי באמת להעלות את כל האנושות וליהנות בזה את הבורא? לכן אנחנו צריכים לברר באופן מדויק בתוכנו את הסיבה שלפיה אנחנו נמצאים בהתקדמות הזאת.

כאשר אנחנו מרגישים בתוכנו איזה שהם שינויים, זה אומר, שהם מתרחשים כתוצאה מזה שהבורא מתקרב אלינו, כלומר מנמיך את עצמו. במקום שבו אנחנו מרגישים את הרגשות המוגברים שלו בתוכנו, אנחנו בעצם מגלים את ירידתו. צריך רק לתת יגיעה כדי שהירידה הזאת לא תהיה בעינינו כחופשית יתר על המידה, שאנחנו כבר כביכול יודעים ומבינים הכול. אם השטויות האלה באות לאדם לראש, אז הוא רק מפסיד מזה.

לכן אסור לשכוח שבנקודה שהושגה על ידינו אנחנו רק התחלנו למשש מה זאת ההתקדמות האמיתית קדימה: באיחוד, בעבודה משותפת על עצמנו, בזה שאנחנו נפרדים, לא להיפרד.

חייבים להבין שכל הזמן משחקים איתנו, אבל עם כוונות טובות. אף אחד לא רוצה להכשיל אותנו. אף אחד לא רוצה לדחוף אותנו למטה. אפילו מה שנקרא "שומרים שעומדים על הר המלך", בעצם לא מנסים לדחוף אותנו שאנחנו נתדרדר מההר, הם מנסים להכות אותנו מבחינה איכותית, שאנחנו לא ניפול, אלא שפשוט נגלה בשלב הנוכחי של העלייה אילו תכונות עוד חסרות לנו.

אם הבורא נוגע בנו באיזו שאלה, נותן ירידה בהרגשות, מציב כל מיני בעיות בחיים, אז זה רק כדי שאנחנו נתעלה ונעשה את הצעד הבא. למעשה אין ירידות. יש גילוי הדרגתי של הזדמנויות של המשך העלייה. והשומרים הללו הם העוזרים הגדולים של הבורא.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 07.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הזמנה לעלייה
עלייה בזכות השפלות שלנו
לטובת ההתקדמות הרוחנית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Zgsjz

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest